| מרן השו"ע והרמ"א שם סע' ב' וג' פסקו כגאונים לגבי תות ובננה | |
|---|---|
| תודה רבה וסליחה עם אני לא ברורה | אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, לאחר שדן בענין זה, כתב, שאין דברי הכף החיים בזה מוכרחים, והביא מה שכתב בשו"ת בני יהודה לדחות את דברי השל"ה הקדוש בענין זה, שלעולם אנו נוקטים, שאף על פי שלא ניכרת צורת הפרי בתוך המאכל, אם הוא עיקר המאכל, מברכים עליו את ברכתו הראויה לו |
מקורות: ראה שו"ע או"ח סי' רב סעיף יב וסעיף ז, וכן דעת פוסקי הספרדים לחוש לדעת התרומת הדשן שאם נשתנה צורתו יברך שהכל, ודעת מן הפוסקים שפופקורן כיון שנוטעים שדות על דעת כן לא משתנית ברכתו, עי' שו"ת באר משה ח"ב סי' יב , ודעת הגרב"צ שאול אור לציון ח"ב פי"ד סי"א שפיצוץ הגרעין מחמת החום לא נחשב לשינוי צורה, וכן דעת הגרש"ז אויערבאך הובא בספר ברכות הנהנין להרי"מ שטרן, פ"ד עמ' קיג וכן מובא בשם הגרי"י פישר זצ"ל ויבלחט"א הגרי"ש אלישיב שליט"א בספר נושאים בהלכה ר"ד לנדו, ערך תירס וכן דעת הגר"ע יוסף שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' כט אות טו בדעת הגר"מ פיינשטין אין הדברים ברורים, בשו"ת אגרות משה אהע"ז ח"א סי' קיד כתב לברך שהכל שאין ניכר צורת הפרי, ומאידך מובא בשמו בחוברת תורה והוראה בשנת תשלג שחזר בו והורה לברך האדמה , ודעת הגר"ע בצרי שערי עזרא חאו"ח סימן יד שמברכים שהכל, ובדיעבד יוצאים יד"ח גם בברכת האדמה.
21| וכתב רבינו הטור בסוף סימן רג , בשם המהר"ם מרוטנבורג בזו הלשון: "נראה לי, שעל בשמים שחוקין טחונים מעורבים יחד בסוכרא בסוכר , מברכין בורא פרי האדמה, כמו הומלתא" | שו"ע הרב בסדר ברכת הנהנין ו', ו' כתב שלדעת רש"י בסוגיה וכן דעת הריטב"א שהגדרת אילן הוא שענפים מתקיימים משנה לשנה |
|---|---|
| ולכן, על בשמים הטחונים היטב ומעורבים בסוכר, יש לברך בורא פרי העץ, או בורא פרי האדמה, כפי הברכה הראויה לאותם הבשמים | ומש"כ המ"ב שלא נחשב כ"כ כפרי לגבי אוכמניות ודאי לא שייך בחמוציות, שודאי שנחשב כפרי בפי העולם |
| ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או | המ"ב שם סק"ג כתב לגבי אוכמניות שחורות יאגדעס שפירות שגדלים על אילנות נמוכים אף שגובהן פחות מג"ט כמו אוכמניות שחורות דעת המג"א ועוד אחרונים שיש לברך ב"פ העץ, אך העולם נוהגים לברך אדמה, וכתב המ"ב שהטעם לצנהג העולם הוא, משום שאינם חשובים כל כך כפרי |
|---|---|
| וכן פסק מרן בשלחן ערוך: "בשמים שחוקים ומעורבים עם סוכר, הבשמים עיקר, ומברך עליהם כדין ברכת הבשמים, ולא כדין ברכת הסוכר" | השיטה הא' שהביא החיד"א היא בעצם בנויה על שיטת הרדב"ז בשו"ת ח"ג תקל"א, שירק מוציא פירות כבר בשנה הראשונה, משא"כ אילן |
לכן חידש המהר"ם מרוטנבורג שאף בנדון זה מברכים בורא פרי האדמה, מפני שלא איכפת לנו ממה שהבשמים שחוקים לגמרי, ובכל מקרה מברכים עליהם את הברכה הראויה להם, ולא אומרים שהם בטלים לגבי הסוכר.
3