| בשנת 1968 התקיים משא ומתן על איחוד המועצה עם מועצת הגפן | החוק חוקק סופית ביולי 1973 |
|---|---|
| המחירים של שני המחירונים דומים ולעיתים קרובות אפילו זהים, באופן שנראה כאילו סוקרי משרד החקלאות מעתיקים את מחירון מועצת הצמחים המתפרסם שעות אחדות לפני פרסום המחירון שלהם | המועצה פעלה לאכוף את החלטותיה ופנתה לבית המשפט נגד חקלאים שנטעו ללא היתר |
את מחירי המלפפון מכתיב במידה רבה מושב אחיטוב.
| ברוב הירקות מתנהל מסחר תחרותי אמיתי בין המגדלים, עם 4 חריגים של יצרנים גדולים במיוחד | בשנת 1983 פרש יוסף גורס מתפקיד מנכ"ל המועצה ובמקומו מונה עזרא מאיר |
|---|---|
| הרשתות הגדולות, במסגרת התחרות ביניהם והסבסוד הפנימי בסל המוצרים, נוקבות לעיתים קרובות במחירים קמעונאיים הנמוכים מהמחירים הסיטונאיים, מה שפוגע בעיקר בסוחרים בשווקים הפתוחים ובחנויות הירקות | בסוף 1969 התנגדו הסוחרים הסיטונאיים לחוק בטענה שהחוק המוצע יביא לנישולם |
סמל מועצת הפירות מועצת הפירות הייתה מועצת ייצור שאיגדה את מגדלי הפירות הנשירים בישראל.
14| ב-15 במאי 1960 הסמיכה הממשלה את שרי החקלאות והמסחר להרכיב את מועצת הפירות | המועצה הוקמה כחברת מניות והפעילה סמכויות פיקוח על פי החוק לפיקוח על מצרכים ושירותים |
|---|---|
| מי ששולט במחירי הפלפל האדום הם מושבי הערבה ובראשם עין יהב | מחירון משרד החקלאות הוא הנתון הבסיסי היומי לפיו נקבע מדד הירקות-פירות |
המחירון של מועצת הצמחים, הנשלטת על-ידי החקלאים, מהווה מחיר בסיס ואינדיקציה עיקרית בשוק הפרטי, כלומר בחנויות הירקות ובשווקים הפתוחים, אצל סוחרים הרוכשים השכם בבוקר את הירקות.
23