| לפי השיטות הסוברות שתפילה זו מתייחסת לביטול של כל נדרי העבר שאותם המתפלל לא זוכר, הפסוק בא כבקשת סליחה מה' על אי קיום נדרים אלו | גם ורבי , מגדולי הפוסקים בספרד, אינם מזכירים את המנהג |
|---|---|
| ובישיבתנו בצפת ת"ו היו שנהגו להתעטר בתפילין שלהם גם בסדרים וגם בתפילת המנחה | וכבר התירו פרושים את הדבר שאין לחוש בזה ליוהרא, הלא בספרן של צדיקים האחרונים ז"ל הדברים מפורשים |
גרסה זו היא ב : כל נדרים ואיסורים ושבועות קיומין וחרמין, שנדרנו ושאסרנו ושחרמנו ושנשבענו ושקיימנו על נפשנו בשבועה, מיום הכפורים שעבר עד יום הכפורים הזה הבא עלינו, בכולם חזרנו ובאנו לפני אבינו שבשמים, אם נדר נדרנו אין כאן נדר, ואם שבועה נשבענו אין כאן שבועה, אם קיום קימנו אין כאן קיום, בטל הנדר מעיקרו, בטלה השבועה מעיקרה, בטל הקיום מעיקרו, אין כאן לא נדר, ולא איסר ולא חרם ולא שבועה ולא קיום.
| יש הסוברים, ובהם ר' בעל ספר ה"מנהגים", שהתפילה אכן חוברה בבבל, וזאת בהסתמך על כך שהיא נכתבה בלשון שהייתה השפה הנפוצה בבבל, ועל כך שהנוסחאות הקדומות של התפילה מובאות לראשונה במקורות בבליים, כמו סדר רב עמרם גאון ואצל - אמנם בצירוף הסתייגויות חריפות מאמירתה | השיר בגרסתו המקורית, בלחנו של , התפרסם בביצועה של |
|---|---|
| אודותינו חסידות ברסלב, יותר תנועה מאשר חסידות, היא אחת החסידויות הגדולות - ומושכות ההתעניינות - ביותר בעולם היהודי | ועוד כתב בתשובה שע"ו "מה שהפלגת לספר בכבוד החכמים הצרפתים והאשכנזים מה עזרת ללא כח ומי אור כהתה עיני מראות פני חכמתם |
בדומה לכך ציין שמטעם זה "בכל קטלוניא אין אומרים אותו", ו הוסיף כי "ראיתי מנהג ה במצרים שאין אומרים אותו".
4| לכל זמן ואירוע — לפניכם לקט | אמנם לחנם מסתלסל יותר, באופן הדומה יותר לדרך התפילה הרגילה של ארצות אלו |
|---|---|
| לא ידוע בוודאות מתי חוברה התפילה או הוכנסה לסדר התפילה, ומדוע הועתק נושא התרת הנדרים מראש השנה ליום כיפור | ב וגם ב"" מובא שאת המנהג תיקנו אנשי |
בעקבות ב Blois בשנת , שבה הוצאו להורג כשלושים מיהודי הקהילה, קבע רבנו תם, כמנהיג יהודי צרפת, את יום כ לזכר עלילה זו.
17