| הוא אומר שהיא תמיד מציגה את המציאות בצורה צרה מדי ושהיא אפקטיבית רק ככלי ספרותי | פרסומי יצירות ראשונים בשנת 1967 פרסם לוין פואמה בשם "ברכות השחר" ב"יוכני", שהתקבלה בהערכה רבה בחוגי הספרות בארץ; ב"הארץ" הוא פרסם את הסיפורים "דינה העקשנית" 1966 ו"פשישפש" 1971; סיפור אחר של לוין באותו השם נכלל לימים בספר "החולה הנצחי והאהובה" ואת מחזורי השירים "שיר מסיבת רעים: אידיליה" 1968 ו"אנשים עם פגם" 1970 |
|---|---|
| התסכית, בבימויו של , שודר מספר פעמים, ותרגום שלו לאנגלית אף זכה ב-1969 בפרס הראשון בתחרות תסכיתי רדיו באיטליה | חרף מחאותיו של לוין, החליטה הנהלת התיאטרון בעקבות המהומות להוריד את ההצגה לאחר 19 הצגות בלבד |
עוד לפני העלאתו, רצה התיאטרון למתן את החומר של המחזה, אך נתקל בסירובו של חנוך לוין.
29| בשתי יצירות אלה יצא לוין כנגד פאתוס המיליטריזם הישראלי הפארודיה "מסדר הניצחון של מלחמת 11 הדקות" על נאום הניצחון של אל"מ בתום , לעג לאזלת ידם ושאננותם של מדינאי ישראל "שיחות שלום במזרח התיכון" , ועסק באופן מקאברי בשכול "מרובעים בבית הקברות" | חנוך לוין ביוגרפיה שנותיו הראשונות בית ילדותו של חנוך לוין בתל אביב-יפו חנוך לוין נולד ב-18 בדצמבר 1943 בתל אביב למלכה וישראל לוין נכדו של רבי חנוך הניך לוין מאלכסנדר , שעלו לארץ בשנת 1935 מלודז' בפולין |
|---|---|
| התסכית, בבימויו של דוד לוין, שודר מספר פעמים, ותרגום שלו לאנגלית אף זכה ב-1969 בפרס הראשון בתחרות תסכיתי רדיו באיטליה | להצלחה הציבורית הגדולה הראשונה הוא זכה בעקבות הקומדיה הבאה שלו, "חפץ", שהועלתה על בימת במרץ 1972 בבימויו של ; מחזה זה נדחה על ידי "הקאמרי" ו"" קודם לכן |
לוין חיבר במהלך חייו 63 מחזות, וביים 22 מתוכם ראו את רשימת המחזות.
26