בעתיד, אולי נצליח כך להפחית את חשיבות מודל המחקר בצמרת הבינלאומית אין זכר לאוניברסיטאות היוקרתיות, המוכרות מהמדדים האחרים
התמונה המצטיירת שונה לגמרי: ב-2021 היתה חיפה האוניברסיטה היחידה בישראל שהופיעה במדד הבינלאומי, בקבוצה שבין 400-300 המוסדות המובילים בעולם, מתוך כ-1,100 אוניברסיטאות מכמעט 100 מדינות שבחרו להשתתף בו באופן דומה, חושבים כעת באוניברסיטה כיצד מחקרים בחינוך, משפטים, במדעי החברה ובתחומים נוספים תורמים ליעדים האחרים, מ"הבטחת חיים בריאים ורווחה בכל גיל" יעד מספר 3 ; דרך שיפור החינוך היעד ה-4 "קידום צמיחה כלכלית בת קיימא פתוחה לכל" היעד ה-8 ; ועד "פיתוח ערים וקהילות בנות קיימא" היעד ה-11

מודל המחקר החדש של אוניברסיטת חיפה מתמקד ביחסי אקדמיה וחברה

לא מדובר רק בפעילות מחקרית אלא גם באופן שבו האוניברסיטה מתנהלת: במידת השימוש בפלסטיק, בסוגי האנרגיה השונים, ובמידת המגוון בקרב הסגל והסטודנטים.

26
הפקולטה למדעי הרוח I אוניברסיטת חיפה I החוג ללימודי אסיה
ההסתמכות על מספר ההורדות של מאמרים נדמית לתחרות על לייקים צילום: רמי שלוש באוניברסיטאות הפך "האימפקט פקטור" למדד המרכזי בכל דיון על קידום של איש סגל
מודל המחקר החדש של אוניברסיטת חיפה מתמקד ביחסי אקדמיה וחברה
בהקשר הזה, ההשפעה שלנו על החברה הישראלית גדולה יותר מכל אוניברסיטה אחרת בארץ", אומר אלרואי
מודל המחקר החדש של אוניברסיטת חיפה מתמקד ביחסי אקדמיה וחברה
שני היעדים הראשונים מבקשים להביא לסיום העוני והרעב, על כל צורותיהם ובכל מקום
הרקטור: "צריך להוציא את האקדמיה ממגדל השן ולהפוך אותה למשפיעה ורלוונטית לחברה" צילום: רמי שלוש ואולם, לפני כשלוש שנים החל THE לפרסם מדד אחר, המשווה את ביצועי האוניברסיטאות והישגיהן בהתאמה ליעדי האו"ם החוג מציע לימודים לתואר ראשון, תואר שני, ותואר שלישי במגוון תכניות שמתרכזות בהתפתחותן של מדינות אסיה עד היום לצד עברן המפואר והמורכב
בשנה שעברה, שלושה איגודי אוניברסיטאות אחרים בעולם פרסמו הצהרה משותפת, לפיה "אף אחד מ-17 היעדים לא ניתן להגשמה ללא התרומה של ההשכלה הגבוהה" מרצים עסוקים בקידום של עצמם כמותג, ופחות בקידום השגשוג האנושי"

הפקולטה למדעי הרוח I אוניברסיטת חיפה I החוג ללימודי אסיה

לדבריו, אנחנו "לא מתנגדים למחקר מדעי בסיסי.

20
מודל המחקר החדש של אוניברסיטת חיפה מתמקד ביחסי אקדמיה וחברה
נדרשת הסתכלות אחרת לגמרי על האקדמיה"
מודל המחקר החדש של אוניברסיטת חיפה מתמקד ביחסי אקדמיה וחברה
הקמת מרכז לחקר האי־שוויון, שירכז כ-100 חוקרים מפקולטות שונות, הוא למשל אחת התשובות לאתגר הראשון של מיגור העוני
מודל המחקר החדש של אוניברסיטת חיפה מתמקד ביחסי אקדמיה וחברה
המחויבות ל-SDGs דורשת מאיתנו להשתנות"
ב"מדד שנגחאי" היא ממוקמת אי שם בין המקום ה—600 ל—700 מתוך כאלף מכון ויצמן נמצא בראש, במקום ה-93 , ובזה שמפרסם Times Higher Education היא בין 800-600 המוסדות מתוך יותר מ—1,500 הנכללים ברשימה כאן ראשונה אוניברסיטת תל אביב, במקום ה-191 הוא מבטא את ההיגיון שבבסיס התפיסה הכמותית — ככל שגורם ההשפעה גבוה יותר, כתב העת נחשב ליוקרתי יותר
בעשור האחרון, עם שגשוגם של עקרונות ניאו־ליברליים, התחזק השיח בדבר "תפוקות" ו"מדדים אובייקטיביים" של הפעילות המדעית © סופק על ידי הארץ אוניברסיטת חיפה, אתמול

הפקולטה למדעי הרוח I אוניברסיטת חיפה I החוג ללימודי אסיה

יש לה מעט מאוד מהמשותף עם המודל השמרני שמכתיבה הוועדה לתכנון ותקצוב ות"ת של המועצה להשכלה גבוהה מל"ג , ועם שיתוף הפעולה האדוק עמה מצד מוסדות המחקר, המתחרים ביניהם על עמידה בקריטריונים כדי להשיג תקצוב מרבי.

17
מודל המחקר החדש של אוניברסיטת חיפה מתמקד ביחסי אקדמיה וחברה
כך מחלקת ות"ת למוסדות כ-3 מיליארד שקלים דרך "מודל המחקר", המבוסס על זכייה במענקי מחקר 49% , פרסומים מדעיים 34% ומספר הסטודנטים בתארים מתקדמים 17%
מודל המחקר החדש של אוניברסיטת חיפה מתמקד ביחסי אקדמיה וחברה
במשך השנים, "האימפקט פקטור" ומודל המחקר של ות"ת ספגו ביקורת, בדרך כלל פנימית
הפקולטה למדעי הרוח I אוניברסיטת חיפה I החוג ללימודי אסיה
אסיה היא בית לכמעט שני שליש מהאנושות סין והודו לבדן מכילות כשליש , ולשתיים משלוש הכלכלות הגדולות בעולם היום סין ויפן