| השו"ע בסימן ל"א אומר שבשבת ויום טוב אסור להניח תפילין, מפני שהם עצמם אות ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם | היום מנהג אנשי - הן ה והן ה הוא כדעת השולחן ערוך, שאין מניחים תפילין בחול המועד |
|---|---|
| ואם נוהגים במקומם להניח תפילין בתשעה באב במנחה, ראוי שיניחו תפילין של רש"י ושל רבינו תם בביתם קודם תפלת שחרית, ויקראו עמהם קריאת שמע, ויחזרו ויניחו תפילין של רש"י בתפלת המנחה בבית הכנסת | וב נפסק שאין מברכים ברכה זו כלל, ואפילו חולץ סמוך לכניסת השבת |
| נמצא שהניסוח היה צריך להיות אחרת לגמרי, הגר'ש משאש קרא להמשיך את המנהג של רוב הספרדים להניח במנחה, והרב עובדיה כתב לבטלו בגלל "מנהג ירושלים" שכאמור הוא במקור מנהג ק"ק בית א-ל המקובלים ולא כל ירושלים | התלמוד דורש ש"פאר" הוא תפילין |
|---|---|
| נתנה על מצחו, או על פס ידו--הרי זו דרך המינות; ציפה זהב, ונתנה על בית אונקלי שלו--הרי זו דרך החיצונים" | מי שאינו יכול להניח את התפילין במהלך כל התפילה למשל כשהוא חולק את התפילין שלו עם אדם אחר , יניח אותן לפחות בעת קריאת שמע |