בתקופת המנדט נקרא הקו "חיפה - לוד", ובמשך תקופה קצרה ב עצרה קרונית בפרדס חנה הן אוחדו בשנת , עקב קשיים כלכליים של המועצה המקומית כרכור
נטיעת הפרדסים ועיבודם נעשו בשיטות חדשות: את האדמה הכשירו לנטיעה ב, והשתילים שנטעו הורכבו במשתלות בארץ הוחלט לשלוח את ישראל עוזרמן, יהודי יליד רוסיה שהיגר לאנגליה, שיצטרף לברשך-דייוויס, לוינסון, שנברג והאריס שכבר נמצאו בארץ בתל אביב , כדי לנהל את הקמת המושבה, והוא עלה לארץ ישראל ב-

פרדס חנה

שטח זה, שעליו עומדות כיתות הלימוד, הועבר לרשותה של המועצה המקומית ולניהולו של מכון ברנקו וייס.

9
בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה
הוא מסר את האדמה לזאב בן-יהודה, איכר מ, אשר הקים בה את משק "אבן יצחק"
המאבק הלא נגמר על שטח בית הספר החקלאי פרדס
תוכניתו של זגורודסקי מפורטת, אך חברי אחוזה היו מן המעמד הבינוני, וכולם בעלי משפחות, עסקים ובתים, והתארגנותם לעלות לארץ ולכרכור איטית
בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה
הבזאר כלל גם דוכני אוכל שונים, דוכני יצירה לילדים, סדנאות ודוכנים בתחום ההוליסטי ואף גם במה עם הגברה אליה אנשים יכלו לעלות ולהופיע
מטרות נוספות לעיבוד היו למנוע מ להחרים את האדמה אם לא עובדה שלוש שנים "מחלול" , וכן להבהיר לרועים ה את הבעלות היהודית החדשה על האדמות הרכישה בוצעה על ידי פיק"א
הנס הכלכלי של "תפוזי יפו" היה סמל לחידוש היישוב בארץ ישראל בתהליך הדרגתי, בית הספר נפתח לילדים שלא היו בני איכרים ולעולים חדשים, עד שבשנות ה90 הפך לבית ספר מקיף אזורי

סאגת תיכון חקלאי בפרדס חנה: העברת הבעלות לרשת אושרה, אבל לזמן קצר יותר

בלונדון התבצעה הנפקה של מניות נוספות, מספר החברים גדל, וההנהלה כללה חברים ותיקים וחדשים.

30
סאגת תיכון חקלאי בפרדס חנה: העברת הבעלות לרשת אושרה, אבל לזמן קצר יותר
ב-2009 נערך חוזה מכירה בין "חברת בית ספר תיכוני חקלאי פרדס-חנה בע"מ" לבין קבוצת רוכשים פרטיים למכירת שליש מאדמות בית הספר, כ-54 דונם, לבניית שכונת קוטג'ים
פרדס חנה
והרעיון היה לאתר אדמה שתהיה חלק מגוש התיישבות קיים - כאן חדרה, כרכור וזכרון יעקב
בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה
עוזרמן והפועלים התגוררו בבתי שלזינגר חצר עין שמר