| תפוח בדבש בני הבית נוטלים בידם תפוח טבול בדבש; בעל הבית מברך: "ברוך אתה ה' א-לוהינו מלך העולם בורא פרי העץ" | ודברך מלכנו אמת וקיים לעד |
|---|---|
| אלו אמנם המנהגים הידועים יותר של סדר , אבל כל אחד רשאי להוסיף ובמשפחות שונות הונהגו מסורות שונות כך שכל המרבה הרי זה משובח | נוסחן המדוייק של הברכות נמצא בכל מחזור כשחוזרים מבית הכנסת עורך בעל הבית קידוש בוא הוא מברך את ברכת היין, ברכה מיוחדת לראש השנה וברכת "שהחיינו" |
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
30| רק בסוף תקופת הראשונים אוחדו הדבש והתפוח לכדי המנהג המפורסם של אכילת | בקרב קיים מנהג לפיו מפצלים את אכילת הסימנים לשני חלקים; בתחילת הסעודה אוכלים מהמינים המלוחים: קרא דלעת , ראש כבש, לב, ריאה, סילקא תרד , כרתי, רוביא לוביא |
|---|---|
| ככל הנראה הסיבה לכך היא שבמקומו היו חששות בדבש, שכן ר' אברהם חמוי, מחכמי במחזור "בית דין" המביא את דברי ר' חיים פלאג'י, מציין שבארם צובא אין חשש כשרות בדבש ודווקא בסוכר קיים חשש ולכן עדיף דווקא הדבש | ריאה נהוגה בקהילות במרחב התרבות האיראנית למשל במשפחתי שמוצאה מאספהן , ובכמה מקהילות מגורשי ספרד, שם אף נוהגים לטבול אותה בדבש |
| פרי חדש: כסימן טוב לכל השנה החדשה | הטעם למנהג פרובנס לאכול דווקא פירות לבנים הוא שהם מסמלים את הכפרה כחלק ממנהגים אחרים הקשורים בלבן ב מנהגים נוספים הדומים למנהג זה הם לבישת בגדי לבן ב או החלפת הפרוכות ללבנות בימים הנוראים |
|---|---|
| השם מתקשר לפועל לִכְרות, ומבקשים: "שייכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו", או "שייכרתו אויביך ושונאיך וכל מבקשי רעתך" |
ויש הנוהגים לאוכלו רק בלילה השני של ראש השנה, כדי לומר עליו "שהחיינו".
12