| אמירת ברכת מעין שבע תוקנה במקורה עקב חשש סכנה לאנשים שישארו אחרונים ב, בזמן שבתי הכנסת היו מחוץ לשטח המיושב, והיא נועדה להאריך את התפילה על מנת שכל המתפללים יסיימו את התפילה יחדיו | לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים |
|---|---|
| אדם שלא התפלל את תפילת ערבית של שבת יכול לצאת ידי חובתו על ידי הקשבה ל מהחזן , משום ש, ולכן הקלו בכך | תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ |
| צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל | כיוון שחז"ל דרשו שזכירה פירושה זכירת השבת או החג על ידי היין, בדרך כלל זו הצורה שבה נעשה הקידוש כיום |
|---|---|
| בחלק מהקהילות נהוג להוסיף את פסוקי 'ושמרו בני ישראל את השבת' לא, טז-יז לאחר ברכת השכיבנו, בעוד קהילות אחרות רואות בכך , ונמנעות מאמירת התוספת | הקידוש נקרא "קידושא רבא" ארמית: הקידוש הגדול, בלשון סגי נהור, בשל אורכו הקצר , על פי הגמרא במסכת פסחים |
כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ יְיָ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
| שרידים לה נשתמרו באשכנז , והיא עדיין נאמרת על ידי חלק מהאיטלקים | נוסח זה מופיע בתוספתא , ומופיע גם ב הקדומה , שנתקבלה בישיבות בבל, ונדחתה רק בראשית ימי הביניים |
|---|---|
| במקומות רבים סיום התפילה הוא גם מפגש חברתי לא־רשמי של מתפללי בית הכנסת בפתח בית הכנסת, המברכים זה את זה בברכת 'שבת שלום' ומשוחחים זה עם זה | בא"י הפורס סכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלם עיר הקדש" |