| ארבעה יסודות מיסטיים משיחיים והלכתיים כרוכים בתורת גאולה זו שמקדשת את המדינה ורואה בה יסוד כיסא ה' בעולם, ומתרחקת מהווייתה המציאותית המתמודדת עם מציאות גיאופוליטית מורכבת הכבולה בכבלי הזמן והמקום וגוזרת עליה מתח תמידי בין צביונה האידיאלי הדתי־משיחי העל־זמני הכפוף להלכה לבין גילויה הפוליטי במציאות החילונית הכפופה למשפט הישראלי ולחוק הבינלאומי | זיכרון המעבר הדרמטי משעבוד לחירות בחודש הראשון, חודש ניסן, נקשר בחג הפסח במחצית החודש הראשון, ובמתן תורה בחג השבועות, החל שבע שבתות תמימות, אחרי תום מועד חג הפסח |
|---|---|
| מוצאם של שלושה מושגים אלה מהשורש הלטיני, texere, המתאר את פעולת האריגה בחוטי השתי והערב היוצרת מארג ומשזר המכונה טקסטיל ואת פעולת צירוף האותיות והמילים היוצרת מארג ומשזר כתוב, המכונה טקסט | בעקבות החרם , השבתאים שנרדפו בידי רבני הערים ורבני ועד ארבע הארצות נקמו נקמה איומה ברודפיהם , שכללה את הוצאת דיבת הרבנים ועלילת עלילות שווא על כל היקר להם , שהביאה, כאמור, לשרפת התלמוד בקמיניץ ב18 באוקטובר 1757 וגם הביאה לאימות עלילת-הדם בקתדרלה בלבוב בספטמבר 1759 |
מחקריה בספרות ההיכלות והמרכבה, שהתחברה אחרי חורבן , דנים בגלגולים שונים של , של מרכבת הכרובים מרכבה ושל שירת הקודש הקשורים בזמן מקודש, במקום מקודש ובפולחן מקודש במחשבה המיסטית.
20| כשנעמיד מנהיגות אמונית לישראל, נשיב את השליטה בהר וממילא גם בארץ | חוגים אלה, שהתאכזבו מהפער בין החלום המשיחי של ארץ ישראל השלמה ושברו המציאותי במדינת ישראל המשוסעת, שמרבית תושביה סירבו להירתם להגשמת חזון הגאולה הלאומית־משיחית והתשובה הדתית־הלכתית השלמה — התנתקו ממדינת ישראל הדמוקרטית־ליברלית, התנכרו להנהגתה הנבחרת וביטאו שאיפה להחליפה במונרכיה דתית אבסולוטית בראשות המלך המשיח |
|---|---|
| ראו: שרינה חן, תמות מרכזיות ברטוריקה ובפרקסיס של שוחרי המקדש, עבודת גמר לתואר מוסמך, האוניברסיטה העברית 2001; מוטי ענברי, מלך סנהדרין ומקדש: תנועות הפועלות לבנות את בית המקדש ולכונן מדינת תורה 2004—1984, עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית 2006; שרינה חן, בין פואטיקה לפוליטיקה: קבוצות יהודיות בנות זמננו הפועלות להקמת בית המקדש השלישי, עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית בירושלים 2007 | בין פואטיקה לפוליטיקה הערה 65 לעיל , עמ' 91 |
גם אם יש בדברים אלה שנכתבו ברומא אחרי חורבן בית שני, משום הפרזה ואידיאליזציה של העם היהודי, יש בהם כדי ללמד על מהותו של האידיאל האורייני שהנחה את החברה היהודית בראשית האלף הראשון לספירה.