| הוא מספר כי התנהגותה שנויה במחלוקת בציבור, ועל כן הוא פונה אליו, יחד עם שאר ממועני השיר וסותר את דבריהם: "בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה וּבְעֵינַי הִיא בָרָה", ומביע את תלונתו על שפיטתן של הבריות: "וְהוֹלְכוֹת הֵן רָכִיל" | כוליות אהבתו מופעלת מול כוליות ה, כאשר הוא מזכיר את אהובתו לפני שיבולים וגבעולים בשדה; פרט המלמד כי תקופת השיר היא בתחילת ה |
|---|---|
| אילוסטרציה, פיסלון של אישה מביטה מאדן החלון השיר מתאר את רגשותיו של האני השר ל"רחל", אישה עימה הוא מקיים קשרי רעות ואהבה הדדיים: "רָחֵלָה לִי הִיא וְאָנֹכִי לְרָחֵל" | באהבתו חסרת הפניות הוא מכנה אותה בכינויים מנוגדים ליחס הציבור; לדעתו רחל היא "בָרָה" - נקיה מכל רבב, וטהורה - "הַנְּשָׁמָה", ולשמה מתווספת בפיו האות , לציון אהבתו |
הוא מתאר את געגועיו המתמידים אל מושא אהבתו רחל: הוא רואה אותה, במציאות ובדמיונו, יושבת על אדן החלון ומסרקת את שיערה, הוא מתגעגע אליה מבוקר עד ליל, וחסרונה אך מספר שעות מעכיר מאוד את רוחו.
| על פי החוקרים ו השיר הוא עיבוד ל של שיר עממי | |
|---|---|
.