| הפסוק לקוח מהגמרא ראש השנה כ"ה | על צורות הפסק במקרא ובעברית הבתר־מקראית ראו |
|---|---|
| כל הברואים: "ששים ושמחים לעשות רצון קונם" | וכי זו היא כל דאגתנו, שהתהליך הטבעי של התחדשות הלבנה יתקיים כסדרו? ומנהגנו לומר: "פועל אמת שפעולתו אמת" בלשון יחיד והוא הלבנה ביחוד |
ובהגהות הגאון רבי חיים צאנזר כתב דאם ראה את הלבנה בחידושה, אף שנתכסה טרם התחיל לברך, יכול לברך תוך כדי דיבור על מה שראה מקודם.
1| It is customary to say additional passages that were added to this blessing in the 16th century by | |
|---|---|
| את אמירת תפילת 'עלינו לשבח' אנו אומרים, כדי שלא ייראה כאילו, חלילה, אנו מתפללים לירח | אפשרות א: לא נס לחו |
כשציווה הקדוש ברוך הוא את משה על קידוש החודש, הראה לו את התחדשות הלבנה ואמר לו: "כזה ראה וקדש".
29| ויש לעיין לפי"ז דבקידוש לבנה לא שמענו בזה קפידא ומעשים בכל יום שאין אנו מברכים על הלבנה בראיה ראשונה אלא לאחר זמן, ויתירא מזו כתב הרמ"א שם בשם תרומת הדשן בסי' ל"ה דנכון להמתין עד מוצאי שבת ולקדש את הלבנה מבושמים ולא לקדשו בימות החול, ויסוד שיטתו דמצוה מן המובחר דוחה זריזין מקדימין הרי דאין בזה אלא דין זריזות, אך הרי נתבאר דבשאר ברכות הרואה יש בזה קפידא מעיקר הדין, וראיתי בתשובות והנהגות להגר"מ שטרנבוך ח"ב סי' ר"ח שהביא בשם ספר אחד דבכת"י לתלמידי הגר"ח מוואלז'ין העידו בשמו ובשם השאגת אריה דאכן גם בקידוש לבנה חייב אדם לקדש הלבנה תיכף לראייתה ומש"כ הרמ"א לקדש במוצ"ש היינו דאין לראותה עד מוצ"ש עי"ש | וברור לענ"ד דדעת הנוב"י דאין הראיה מחייבת אלא מאפשרת, אבל משעה שהלבנה נראית מחויבים כו"ע לקדשה ולהשתדל בראייתה ע"מ לקיים מצוה זו, אך כפי הנראה נקטו הגאונים שחלקו עליו דכל עוד לא ראה את הלבנה לא נתחייב לברך עליה וכפי הדין בשאר ברכות הרואה |
|---|---|
| הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֶת יְהוָה מִן הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים | לדעת הרדב"ז, המגן אברהם, המשנה ברורה ורוב הפוסקים אם ענן דק מכסה את הלבנה כל שנראית היטב מבעד לענן מברך |
כי המוסמכים לקידוש החודש היו מהנשיאים ממלכות בית דוד, והיה מקובל בידם חשבון תקופת הלבנה.