| היא מסכימה אמנם לגשת אליו, על אף הסכנה הצפויה לה, אך היא מבקשת מבני עמה לצום במשך שלושה ימים לפני כן וכן היא ונערותיה צמות | היא מקבלת כוח מכך שהיא ונערותיה צמות בתקווה שהקדוש ברוך הוא יעזור לה, אך גם מכך שכל היהודים צמים איתה ותומכים בה |
|---|---|
| והוא הדין אם יש לוי אחד שאינו מתענה, יקרא הכהן פעמיים במקום הלוי, וטוב שיצא הלוי מבית הכנסת כנ"ל | תמהה הרבנית רחל ושאלה: "האם שמם של כל בני ביתך אסתר? ולכן הצום הוקדם ליום חמישי |
אף על פי ששאר תעניות שחלו בשבת, כמו שבעה עשר בתמוז ותשעה באב, דוחים את התענית ליום ראשון, בתענית אסתר מקדימים, מכיון שכל התעניות נתקנו מחמת פורענויות שהיו, כמאורעות חורבן בית המקדש וכדומה, וכלל בידינו שאין מקדימים פורענות, אבל תענית אסתר שאינה זכר לפורענות, אפשר להקדימה.
16| בד"כ תחפושת המלכה כוללת כתר ושרביט וגלימה…" ענתה לה הרבנית רחל: "אני מבינה את טעותך | טעם נוסף לתענית ביום זה, גילה ה'מגיד' למרן ה'בית יוסף', וכפי שהביא ה'קב הישר': "שהשגחת הקב"ה הוא תמיד על ישראל, שהם נחלתו ועדת סגולה, והוא חפץ להצדיקם עדי להנחילם שכר טוב לעולם הבא, וביום שמגיע י"ג באדר להיות ישראל שמחים וששים בו על תורף הנס |
|---|---|
| יום זה מטרתו להשריש את כוח התפילה בליבות בני ישראל, שיזכרו וידעו שבכל דור ודור שומע הקב"ה לתפילת כל פה עמו ישראל ברחמים בכל עת ובכל שעה | לט מעוברת: נשים מעוברות פטורות מלהתענות, אף אם אינן מצטערות מהתענית |
ב שחוברה ככל הנראה במאה השמינית מוזכרת תענית לפורים בחודש אדר המכונה גם "ימי צום מרדכי ואסתר" במשך שלושה ימים, בימים שני, חמישי, ושני בשבוע.
| לדעת תענית אסתר נתקנה זכר לתענית שלושת הימים שהתענו יהודי שושן על פי בקשת מרדכי ואסתר לפני שנגשה אסתר אל אחשוורוש להתחנן על ביטול הגזירה בימי המלך , הסית את המלך לגזור על השמדת העם היהודי | מב חובה על כל אדם בריא להתענות, האנשים מגיל 13 שנה, והנשים מגיל 12 |
|---|---|
| אמרה לה הרבנית כרוביה: " במקרה גם לי יש בת ששמה אסתר ובמקרה אני נוהגת להתחפש למלכת אסתר — אני לובשת שמלה מפוארת עם נצנצים , חובשת כתר מפואר לראשי והולכת בגאווה עם בתי אסתר תוך שהיא קדה ומשתחווה לי כל כמה דקות — כי אני מלכתה" משום מה גם תחפושת זו לא נראתה הגיונית לחלק מהרבניות והן החלו להתווכח מה המשמעות האמיתית של "מלכת אסתר" ומה הקשר בינה לבין "מלכת אנגליה" ו"מלכת שיפודי הלבבות" עד שבאו בניהם וקראו: "רבניותינו! אמרה לפתע הרבנית רחל: "בתי הצעירה אסתר-שרה מתמרמרת על כך שעליה לצום מחר | כי כל הסיבה שאמרו חז"ל להקדים את הכהן היא משום כבוד כהונתו, ולכן דוקא שכשהוא פנוי ומקדימים אחר בפניו, נמצאו מקילים בכבוד הכהונה, אבל כהן זה שאינו יכול לעלות מחמת שעסוק בקריאת שמע, אין כאן הקלה בכהונתו |
וכן שלושה בעלי ברית: אבי הבן, הסנדק והמוהל, פטורים מלהתענות, ואינם רשאים להחמיר על עצמם, כיון שיום טוב שלהם הוא.
28