המורה השלישית לא הייתה מוכנה ליזום דיון בשגיאות אופייניות מתוך חשש שתלמידים יאמצו אותן | המחקר דן בשתי שאלות: 1 מהו הידע של המורים לגבי קשיים בחשיבת התלמידים? בעקבות ניתוח הדיונים הרפלקטיביים אותרו דפוסים של דרכי טיפול מוצלחות ובלתי מוצלחות בקשיי חשיבה של תלמידים |
---|---|
נערך דיון בהשלכות הממצאים להכשרת מורים לפיתוח החשיבה | בחלונית שנפתח לוחצים על הגשת קובץ המטלה, ובוחרים את הקובץ מהמחשב או הפלאפון ולוחצים על הגש כעת |
בית הספר מכיל 22 כתות לימוד בנוסף לחדרי נספח : מעבדות , ספריה ואולם ספורט משותף עם בית ספר תיכון המנהל וצוות המורים , רובם בוגרי אוניברסיטה בעלי תואר ראשון ושני.
מאחר שמורים חסרים ידע פדגוגי מתאים להוראת חשיבה, נחסמת לעתים קרובות האפשרות של התלמיד להתנסות בעצמו בחשיבה פעילה | אציין כי המקורות העיקריים לשגיאות הן הכללת יתר או יצירת אנלוגיות לפתרון משוואות |
---|---|
איסוף הנתונים התבצע במהלך קורסים למורים בארבע דרכים: 1 הקלטת דיונים שהתקיימו בין המורים במהלך הקורס; 2 איסוף תשובות לדפי עבודה שנכתבו בידי המורים במהלך הקורס; 3 שאלונים לדיווח עצמי שבהם תיארו מורים שיעורי חשיבה שלימדו בכיתה; 4 ניתוח רפלקטיבי שערכו מורים לשיעור מוקלט שלימדו בכיתה | האם מורים יוזמים שיח על שגיאות אופייניות בפתרון אי שוויונים? חלק גדול מהשגיאות המשמעותיות שנמצאו אצל תלמידים צוינו על ידי אחוז נמוך של מורים ולעומת זאת מורים רבים הצביעו על שגיאות שנמצאו אצל אחוז נמוך של תלמידים |