| כזה הוא יורם טהר לב: פזמונאי מתעד, ולא רק בגלל הבלדה על יואל משה סולומון או גבעת התחמושת, או שירי הצנחנים והשריונאים וחיל הים | נדמה ש״משק יגור״, הקיבוץ בו נולד וגדל טהרלב, הוא סמל וייצוג לתקופה שהייתה, לחוויות ילדי המשק הקיבוץ של פעם |
|---|---|
| טהרלב פרסם שירים, מאמרים וסיפורים ב"דבר", ב"מעלה", "הדור" וב"דבר לילדים" | הרשיתי לעצמי לפזר בין הדפים כמה תמונות נוסטלגיות מה״משק״ שלנו, שכמו כל ה״משקים״ היה פעם טיוטה למה שבא אחר כך |
יורם נבר הרבה בארון הספרים היהודי ודלה משם פניני חוכמה ומוסר וקיבץ אותם בספר מיוחד שמע בני.
| זמרים ומלחינים צעירים מוזמנים לעיין במדור המכיל שירים שמעולם לא הולחנו ושירים שמגיעה להם הזדמנות נוספת | יש למה לצפות… הייתי שם — כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם — כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם — בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון |
|---|---|
| ביום שישי, כאשר אישתי אישתי הראשונה, נורית זרחי לקחה את החולצה לזרוק אותה לכביסה, היא מצאה בכיס את השיר, שיבחה אותו והציעה לי לשלוח אותו להלחנה | במהלך העבודה על השיר גיליתי בו עוד ועוד רבדים ולאט הבנתי שזו לא עוד בלדת אוהבים מתוקה וקלילה של אותה התקופה, אלא שיר טעון בכאב ואובדן, שיר שמספר סיפור שמתבהר רק בסופו |