| ברוח שנות ה-80, הסרט המקורי שיחק משחק כפול של ראוותנות צרכנית ופוזת צניעות ערכית | כל אלו הופכים את דמותו של אקים לפחות נוכחת מכפי שחובבי הסרט הראשון היו רוצים, והדבר נכון כפליים לדמותו של חברו סמי הול ולחברות ביניהם שהייתה הבסיס לקומדיה בסרט הראשון |
|---|---|
| הסרט מתרחש לאחר , הנסיך לשעבר אקים ג'ופר עומד להיות המלך של זאמונדה שם הוא מגלה שיש לו בן באמריקה שהוא לא ידע עליו, יליד רחוב שגר ב בשם לוויל ג'רמיין פאולר | באופן מקובל בסרטי המשך המגשרים על פני עשרות שנים, העלילה תוכננה על בסיס התכתבות מתמדת עם המקור |
הבעיה היא לא רק שמרפי והול מקבלים פחות זמן מסך, אלא שהעלילות האחרות לא כל כך מצחיקות, ונעות במסלול צפוי לעבר הפתרון "הנכון".
| זה חביב כ"בידור" במובן הכולל והשטחי שלו, אך צפוי לאכזב את אלו שצחקו לא מעט בסרט המקורי | שטיק נרקיסיסטי שבו הכוכב תובע לעצמו עוד ועוד מקום, על חשבון הקוהרנטיות של העולם הבדיוני, הרצף העלילתי והמקום הנדרש לדמויות המשנה |
|---|---|
| אין זה הסרט הראשון שבו כוכבים ודמויות מסרטים של דור ה-X חוזרים לתהילת סרטי העבר אך הפעם עושים זאת בפוזיציית האבות | היבט נוסף המרמז על אגו שיצא משליטה הוא החלטתו של מרפי לגלם עוד שלוש דמויות משנה ספר אפרו-אמריקאי זקן בשם קלארנס, לקוח יהודי זקן במספרה בשם סול, וזמר-זייפן-פלרטטן בשם רנדי ווטסון |