ר' מראדין בספרו , הוסיף וכתב : "ואם ירא לתת לו שטר שמא יעלה בדעתו להחזיק בחמץ ואיכא הפסד מרובה, יש לו להתנות עמו שיקנה בכסף בלבד בלי שטר, ותנאי מהני בזה לכמה פוסקים, ויש לסמוך להקל בכגון זה" ביטול חמץ שונה הוא איסור חמץ משאר איסורים: חמץ מותר כל השנה, ורק בפסח הוא אסור
ואף שאין נוהגים להקל בחליטה, נפקא מינא לחולה שיש בו סכנה שעדיף למעט באיסור, כמבואר במ"ב תנד, יג גם ר' שלמה קלוגר בתשובותיו ובחרת בחיים, סד התנגד למכירת החמץ בשיטה הנהוגה

הלכות מכירת חמץ, בדיקת חמץ, ביעור חמץ

חוק חג המצות איסורי חמץ , התשמ"ו-1986" , לפיו הסמכות לדון על עבירות לפי החוק היא לבית המשפט לעניינים מקומיים.

אנציקלופדיה יהודית דעת
ואילו חמץ שנתערב בפסח במאכלים אחרים, אינו בטל לעולם, ואוסר אפילו במשהו
כללי איסור חמץ
וכן עיסה שהחל בה חימוץ עד שהכסיפו פניה, אבל לא נסדקו פניה כפי שנסדקים בחימוץ גמור, הרי הוא 'חמץ נוקשה', ומדברי חכמים אסור לאוכלה ולהשהותה בפסח שו"ע תנט, ב
הלכות מכירת חמץ, בדיקת חמץ, ביעור חמץ
וניתן לעשות מכירת חמץ באמצעות חתימה על "הרשאה" למכירתו, על ידי רבני בתי הכנסת שבכל מקום ומקום
מצה זו מותר לאפות אותה על ידי חרש שוטה וקטן או גוי לכן אדם, שברשותו מלאי חמץ, שביעורו גורם הפסד מרובה, או אם ברשותו תערובת חמץ, הוא יכול למכור את החמץ לנוכרי
בר-אשר צבן ציינה, ש"פומביות" היא יסוד בכמה עבירות, ובהן בפומבי, ובעבר במקרה תקדימי זוכה אדם מעבירה זו לאחר שנקבע שתא בשירותים ציבוריים אינו עונה על הגדרת "פומבי" הבעיה היא, כמובן, בצורת המכירה של החמץ הנהוגה היום

ביעור ומכירת חמץ בארץ ישראל ומחוצה לה : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף

שנית, האם הדין נאמר רק במקרה חריג דוגמת המקרה המוזכר בתוספתא, או שהדין נאמר על כל מצב שהוא.

10
הלכות מכירת חמץ, בדיקת חמץ, ביעור חמץ
ז - אופנים שאין בהם חימוץ כפי שלמדנו חמשת מיני דגן הם המינים שעלולים להחמיץ אחר שיבואו במגע עם מים
חמץ
השיא של אותם עימותים היה בדיון השבועי בכנסת ב בממשלה, בהצעת ש"ס להפיל את הממשלה "שמפקירה את חוק החמץ", ובאזהרה לשר פינס על "סיכון קיומה של המדינה היהודית"
מכירת חמץ בכיפה: זינוק בביקוש בשעות האחרונות
אחרי ששרף חוזר ואומר נוסח "כל חמירא" הכתוב בסידורים ובספרי ההגדה, לבטל את כל החמץ שמצא ושלא מצא
ועי' בבירור הלכה פסחים מו, א, בעניין בצק החרש למרות העובדה שלפחות 80% מכלל הציבור היהודי בארץ אינם אוכלים לחם ופיתות בחג הפסח, הרי הולך וגואה גל מכירת החמץ בחנויות, בקיוסקים וב בפסח ומוצרי החמץ מוצגים לראווה בפרהסיה, דבר הפוגע ברגשות רוב הציבור הדתי, המסורתי והלאומי
כדי שהלחם יהיה טעים וקל לעיכול מחמיצים את בצקו וגורמים לתפיחתו וכל זה במקום רגיל, אבל במקום חם, תהליך ההחמצה מואץ, וגם בשהייה של פחות מ-18 דקות הבצק יחמיץ

הלכות מכירת חמץ, בדיקת חמץ, ביעור חמץ

אם עבר הפסח, והחמץ נותר ברשותו - נאסר החמץ באכילה ובהנאה אפילו לאחר הפסח.

1
כללי איסור חמץ
בהחלטתה אף התבססה על לשון ההסבר הכתוב בהצעת החוק המקורית עצמה, בה נכתב מפורשות כי תכליתו של החוק להתמודד עם התופעה של הצגת חמץ בפרהסיה, כדי למנוע פגיעה ברגשות הציבור וכדי לשמור על הצביון של חג הפסח במרחב הציבורי:
אנציקלופדיה יהודית דעת
הקריאות הפכו אלימות; תחילה החלו המפגינים בקריאות פרקי ומאוחר יותר בהתנצחות קולנית בין המפגינים לסועדים שישבו בצד החיצוני של בתי העסק
כללי איסור חמץ
איסור לאכול חמץ בערב פסח אחר חצות, שנאמר: לא תאכל עליו חמץ דברים י"ג ג , האיסור הוא לאכול על קרבן הפסח שקרב בין הערבים