| מילה המציפה את הסלנג הישראלי של שנות האלפיים היא תַכְלֶס, שאינה אלא המילה המקראית העתיקה תכלית, אבל היא אינה עוסקת בתכלית הקיום אלא בצרכים הבסיסיים של החיים: מה התכלס? במהדורות החדשות משתרבבות אליפסות לרוב | העיירה היהודית, גרסת ישראל שנות האלפיים |
|---|---|
| הביטוי ' מֶרְקָדוֹ' פירושו 'הקנוי' | בסלנג הישראלי לפחות עשרת אלפים ערכים מילוניים, אבל המספר ממעיט |
| יש נטייה להשתמש בצורות פועל שאינן מורכבות פרפקט בזמני העבר ואילו בצורות מורכבות בעתיד "ir a infinitivo" | ואני זוכר את התגובות: אנשים הגיעו בהמוניהם אל הרומנסרו |
|---|---|
| הילד החמוד הוא אינגָלֶה, טאטע הוא האבא וגם כינוי לאב הגדול, אלוהים | המילה 'גלות' פירושה בארמנית מסע |
קיצור חביב המקובל בתקשורת מתייחס לפירוק קשר מתמשך: "גלית גוטמן ההורסת וזיו קורן המפיל כבר לא", "ביבי וכחלון כבר לא".
29| חוכמת היידיש והלדינו קובעת: נותנים לך? מאז הפך לביטוי מעצים ואירוני כאחד של המאצ'ו הישראלי | אנשים מזולזלים ופחותי ערך ייקראו ביידיש ישראלית יוֹצמָך, לֵיימך בעקבות התנ"ך אבל בתיווך היידיש , נֶבֶּך, קָליקר ושלימזל, שעל חולצתו שופך השלומיאל תה רותח |
|---|---|
| המורשת הזאת נידונה לבסוף מכליה מאין דובר בה | העברית החדשה ומנהיגיה נלחמו ביידיש |