| בסיפור המקביל ב , המרחק עד לתהום הוא 1500 אמות בלבד, מספר דומה לגובהה של ירושלים מעל פני הים, וכל שיר בא כנגד 100 אמה | ו יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה |
|---|---|
| בקהילות ציוניות מושר המזמור ביום העצמאות וביום ירושלים במנגינת | אך אין ירושלים רק מקום העלייה לרגל, אלא גם מקום ה כפי שאנו רואים בפסוק ה' |
התמונה בפסוק זה מתארת מצב של צרה קונקרטית בה נמצא מחבר המזמור, אולם בהתאם לאופיו של ספר תהילים כולו, המזמור מעוצב כך שהוא משמש כסמל למצבי תעוקה הנדמים כחסרי מוצא ופוגשים את האדם לאורך חייו.
| בעל המזמור פותח באמירה שההימצאות יחד הנה נעימה וטובה וממשיל אותה ל טוב ש על ה ול שיורד על | היו שייחסו את הפסוק: "יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה" ל, אך פירוש זה אינו עולה בקנה אחד עם זיקת המזמור |
|---|---|
| כלומר, בקשה מה' שישמור על רגליו של המשורר שלא ימעד ויגן עליו | כאשר תתרחש שיבת ציון פינו יימלא ו |
עובדה זו, בצירוף ההשוואה הנערכת ב וב בין 15 מזמורי שירי המעלות ל-15 המדרגות שבין ל בבית המקדש, הביאה רבים מהפרשנים, בעיקר המסורתיים, לפרש כי הכוונה הכללית של הביטוי "שיר המעלות" הוא מזמור שהיו על מדרגות , כחלק מהפולחן שם.