| לפי , תענית אסתר לא נקבעה כזכר לשלושת ימי התענית בימי מרדכי ואסתר, אלא כזכר לתענית היהודים בי"ג באדר ביום שנקמו באויביהם | ועוד, כי לא שייך לדחות את התענית ליום ראשון, שהוא יום פורים - יום משתה ושמחה, שאסור להתענות בו |
|---|---|
| צום תענית אסתר נמשך מ ועד , כאשר בערי הפרזות, שם קוראים את במוצאי התענית, נוהגים שלא לאכול עד לאחר קריאת המגילה | על פי התורה, בכל פעם שהצבא עומד לצאת למלחמה, על החיילים לצום ביום הקודם לכך וזאת בניגוד מוחלט לצבאות האחרים, אשר מבלים את אותו יום בצחצוח חרבות, באכילה ובשתייה |
ואמנם, בשאר התעניות שחלו בזמנן, הם חייבים להתענות.
12| אך אם אין קורא בתורה בקי אלא מי שאינו מתענה, רשאי לקרוא להם לכתחילה | פרק כ"ב בתהילים הוא פרק מיוחד ליום תענית אסתר, אשר נאמר על ידי אסתר, כאשר ניגשה, על פי ציווי מרדכי, לארמונו של אחשוורוש |
|---|---|
| ניתן להשתמש בחלק העליון להמרת תאריך של לוח שנה עברי לתאריך של לוח שנה לועזי ולהיפך | אף על פי ששאר תעניות שחלו בשבת, כמו שבעה עשר בתמוז ותשעה באב, דוחים את התענית ליום ראשון, בתענית אסתר מקדימים, מכיון שכל התעניות נתקנו מחמת פורענויות שהיו, כמאורעות חורבן בית המקדש וכדומה, וכלל בידינו שאין מקדימים פורענות, אבל תענית אסתר שאינה זכר לפורענות, אפשר להקדימה |
אז נקראת שמחה של מצווה.
| ח"ע קיא עננו בחזרת הש"צ: אם אין ששה מתענים, לא יאמר השליח ציבור 'עננו' בחזרת התפילה של שחרית ומנחה בין 'גואל ישראל' ל'רפאנו', אלא בברכת 'שומע תפילה' | |
|---|---|
| ומי שמצטער מכאבי עיניים, פטור מלהתענות, אך כאשר יבריא, ישלים את תעניתו לאחר פורים | כשחל י"ג באדר בשבת, מקדימים להתענות ביום חמישי י"א באדר |
מתי מתחיל ויוצא צום תענית אסתר? אבל אם אין ששה מתענים, או שארבעה האחרים שאינם מתענים הם בריאים, אך מחמת שהתענית קלה בעיניהם, מזלזלים הם בה ולא מתענים, אזי בימי שני וחמישי, בשחרית בלבד ולא במנחה - יוציאו ספר תורה ויקראו בפרשת השבוע.