| על הצורך בסימון השבילים במדבר כתב בירגר במאמר שפרסם ביוני 1949 בכתב העת "מערכות": "בשנים האחרונות התפתחה תנועת משוטטים במדבר יהודה: הוד ההרים והנוף הפראי ורוח הגבורה השורה במבצר מצדה, שני אלה משכו את הנוער המאורגן | כל סוכת הלינה מתאימה ל-12-22 איש ובתוכה יש מזרנים, מחצלות, שירותים ומקלחת |
|---|---|
| אורחים השוהים בחדרי מעונות חולקים חדר רחצה משותף | בהמשך המאמר מפרט בירגר שהמניע לסימון השביל היה ששתי קבוצות גדולות של מטיילים איבדו את דרכן במדבר יהודה |
| חלק מהמיטות - הגיע זמן להחליף, חורקות | ואמנם רבים האסונות שנגרמו ורק מזל הוא שלא נגרמו אסונות חמורים יותר" |
|---|---|
| באחת מהן 1942 התפוצץ רימון יד ליד מדורה ושמונה חברי קבוצת מטיילים נהרגו במה שכונה "אסון עין גדי" | בחצר המקורה פזורים מזרנים, מחצלות, כריות וערסלים וברחבי המתחם עומדים לרשותכם, פינת מידע למטייל ושני מטבחים מאובזרים לשימוש עצמי |
איזורים להבערת מדורות, עמדות מנגל וזולות גדולות בחאן ראס השיטה מטבח מרכזי, משטחי עבודה, כירות גז לבישול, עמדות מנגל פחמים ומקררים.