| שלוש פרשיות שקוראים בתפילת שחרית וערבית בין ברכו ושמונה עשרה | תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה |
|---|---|
| הרב משה פיינשטיין אגרות משה או"ח חלק ד סימן ו כותב שלהערכתו זמן "משיכיר" בניו-יורק הוא שלושים וחמש-ארבעים דקות לפני הנץ החמה | וכתב כה"ח סי' תנ"טס"ק ד' : "ומאימתי הוי תחלתן וסופן, בעל תרומת הדשן סימן א' כתב שתחלתן וסופן מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, ובעל הלבוש בסימן רל"ג ורס"ז כתב דמתחילין מהנץ החמה עד שקיעתה, וכן כתב מעדני מלך בדף ז' ע"א ועיין שם שהאריך בזה הרבה |
ונמשך זמנה עד סוף ג' שעות, שהוא רביע היום".
| וכתב בשו"ת רב פעלים ח"ב או"ח סימן י"ב : "והנה לענין הלכה, אף על גב דכל האחרונים פרי חדש ודעמיה הנז"ל נקטי להלכה כהרמב"ם ודעמיה, ולא חשו להאי כללא דקי"ל ספק ברכות להקל בענין זה, מכל מקום אנן בדידן צריך להורות כמ"ש מרן ז"ל דלא יברך אחר ד' שעות, מיהו נ"ל בס"ד דיש לנו לומר בנידון דידן איכא טעמא רבא ע"פ הסוד לברך גם הקורא אחר ד' שעות, ולפחות אית לן למנקט סברה מציעתא, והיא סברת מ"ד דמצי לברך עד חצות וכו' הנה כי כן גם בנידון דידן כיון שאנחנו רואין טעם מספיק כפי הסוד מדברי רבינו האר"י ז"ל לברך אפילו אחר ד' שעות, אף על פי שלא נתפרש דבר זה להדיה בדברי רבינו האר"י ז"ל, יש לנו לסמוך על כמה גדולים דס"ל מדינא כך צריך לברך, וגם על האחרונים דהכריעו להלכה כוותייהו, ולפחות לתפוס סברא האמצעית דאמרו לברך עד חצות" | ומברכין ברכות יוצר נגד מה שפסק מרן דאם עברה שעה ד' שאין לקרות הברכות |
|---|---|
| ועיין בתשובת משכנות יעקב בסי' ע"ז שדעתו נוטה להכריע בדיעבד עד חצות, כמו גבי תפלה דקי"ל לקמן בסימן פ"ט שאם עבר הזמן תפלה אעפ"כ מתפלל עד חצות עיין שם | אך מחמת חומרא דשבת ודין , כתב השולחן ערוך שלא לעשות מלאכה עד שייראו שלושה כוכבים קטנים וסמוכים |
ר' יהושע אומר עד ג' שעות, והקורא מכאן ואילך לא יצא ידי חובת קריאת שמע בזמנו שם ט'.