מבין היחידים, המחדש הפורה ביותר היה בן יהודה עצמו שם הוקמו בתי הספר העבריים, שם הפכה העברית ללשון שבה מתנהלים ענייני הציבור ושם הפכה לבסוף ללשון מערכתית ולאומית
כאשר הוא מתגלה שוב , הדוגמה הראשונה לכתב עברי, הוא עדיין דל וגס הפניקים הם סוחרים, אומנים ויורדי ים

יום השפה העברית: מהפכת האלפבית

את שיא התקופה מסמל אירוע שהתרחש לקראת סופה:.

22
יום השפה העברית
אילו סופר מצרי היה מגיע אישית לשומר ומלמד את השיטה — או להיפך — היינו רואים בוודאי יותר קווי דמיון ביניהם
יום השפה העברית: מהפכת האלפבית
ואם אינם מדברים בלשון הקודש, אם כן, הארץ אינה שייכת להם
יום השפה העברית
באופן חדשני, לימדו מוסדות החינוך ברשת "תרבות" את כל הלימודים, כולל את הלימודים הכלליים, בשפה העברית
יתר על כן, חלקה של הספרות הרבנית לא נכתב כלל בעברית, אלא באחת מ האחרות, כמו ארמית, , וכיוצא בזה הטקסט הוא "מהב בעלת", אהוב בעלת, המקבילה הכנענית של האלה האתור, אדונית הטורקיז
אמנם העולים שהמשיכו להגיע מן התפוצות לא דיברו עברית כשפת אם, אך ילדיהם למדו אותה, ורק אותה, כשפה ילידית; וכל הפעילות התרבותית והיומיומית בארץ התנהלה בעברית ביוונית, "ספרים" הם "ביבליה", ומכאן נגזר השם המקובל ברוב שפות העולם לתנ"ך

יום השפה העברית

המורים העבריים הקימו מחדש את , שכעת החל לפעול באופן רחב יותר ולקבוע כללי שפה אחידים, במקום הפעילות הלא-אחידה שהתקיימה עד אז; ועד הלשון קבע לעצמו כמטרה "להכשיר את הלשון העברית לשימוש בתור לשון מדברת בכל ענייני החיים", ניסח כללים בענייני ההגייה והדקדוק והציע מילים ומונחים לשימוש בבתי הספר ובקרב הציבור הרחב.

17
יום השפה העברית
באמצע האלף הרביעי לפנה"ס, ובשני מקומות בנפרד, מופיעות שתי מערכות כתב, השוּמֵרי והמצרי
יום השפה העברית: מהפכת האלפבית
זוהי מערכת מסובכת ומבלבלת, עם סימנים שכוללים עשרה קווים ויותר
משחק טאבו
האתר התגלה באמצע המאה ה-18, אך רק בשנת 1905 התגלו בו כתובות בכתב מסתורי
ויכוח אחר התקיים סביב שאילת שורשים ו מן ה את המחסום שנוצר פרץ, ב, מנדלי מוכר ספרים
מיזם החייאת השפה נתקל בספקנות בעולם

מורה משקיעה: יום הלשון העברית

לא הבנתי מה תרומתם של האוגריתים, שלפי דעתך היא חשובה ביותר.

יום השפה העברית
החוקרים הראשונים ייחסו את המצאת הכתב לכנענים רמי דרג שעבדו מול המצרים, בראשות אציל בשם
יום השפה העברית
אם הדבר נכון, זהו ניסיון טיפוגרפי חלוצי
תחיית הלשון העברית
רבים זלזלו ברעיון החייאת הדיבור העברי משום שלא האמינו שניתן לחולל שינוי נרחב כל-כך; כותב בספרו שלא ייתכן שמדינת היהודים תתנהל בעברית, כי "מי מאתנו יודע עברית במידה מספקת כדי לבקש בשפה זו כרטיס רכבת? כדוגמה לטקסט משכילי, הנה פסקת הפתיחה של הרומן "" מאת אברהם מאפו: "איש היה בירושלים בימי אָחָז מלך יהודה ושמו יוֹרָם בן אֲבִיעֶזֶר, אלוף ביהודה ושר אלף, ויהי לו שדות וכרמים בכרמל ובשרון ועדרי צאן ובקר בבית לחם יהודה; ויהי לו כסף וזהב, היכלי שן וכל שכיות החמדה, ושתי נשים היו לו, שם האחת חַגִית בת עִירָא, ושם השנית נַעֲמָה