אולם כשאמרה התורה "כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם" למדנו, שלא הספיק במה שישלח פרעה את העם אלא שיסבב שיגרשם מארצו | |
---|---|
כאשר נקראת בערב ראש חודש אייר, קוראים את הפטרת | ודווקא יש לי רעיון לשולחן ערוך ושיחה מרתקת עם הילדים והמשפחה, אבל השנה מצורפת אל פרשת "אחרי מות" גם פרשת "קדושים" |
רבינו בחיי מביא את דברי המדרש: עם ישראל מובדל מיתר העמים , בתנאי שאינו עוסק בעבודה זרה, אך אם אינו מתרחק מעבודת האלילים, אזי משתייך לנבוכדנצר ומרעיו.
והוא אם שחסה התורה על כבודן של ישראל או לפי שדרכה לקצר בענינים ולהשמיטם, ואין אתנו יודע כעת בטעם מה שנכתב ומה שנשמט | המילה לרעך מופיעה בתורה שלוש פעמים: פעם אחת בפרשת קדושים: לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהֹוָה ופעמיים בעשרת הדברות פעם אחת בספר שמות ופעם נוספת בספר דברים: לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ שמות כ וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ דברים ה לדיון —ישנו איסור לחמוד את ששיך לאחר וכן יש לאהוב את האחר, ושתי ההוראות משתמשות באותה המילה |
---|---|
על המכנה המשותף שלהן מעיד הפסוק הפותח את הפרשה: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" | תשובות הקדושה רש"י מסביר: כי פרשה זו נאמרה בהקהל — במעמד אנשים , נשים וטף -מפני שרוב יסודות התורה — כתובים ונרמזים בפרשה זו |
בתוך ההתלהבות מהתות, הוא עשה טעות, בלי להתכוון, ממש תקלה, הוא הרס לחברים את מגדל הקוביות.
28