| אבל בעל לחם חמודות סעיף מ"א כותב שקורא כל פסוק ופסוק בנפרד שנים מקרא ואחד תרגום, וכך נהג גם מרן הרב קוק זצ"ל עולת ראיה, ח"ב עמ' ט' | פשוט וברור כמו שלא נפטר שום אדם מכל מצווה דרבנן, בטענה שעוסק בתורה, כן לא נפטרו אף ממצווה זו |
|---|---|
| בחידושי הריטב"א על הגמרא עולה הבנה דומה: "כלומר קודם שיקראו הציבור הפרשה בבית הכנסת, יקרא הוא הפרשה בביתו בין בשבת עצמו בבוקר בין בכל אותו שבוע | לסיכום השיטות ניתן להסביר שבעצם נחלקו הראשונים בהבנת הדרישה של הגמרא, "ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור": א |
באפליקציה תמצאו בצורה נוחה את "שניים מקרא" - פעמיים את הפסוק, ומיד לאחר מכן את ה"אחד תרגום" -רש"י או אונקלוס - עם טעמי המקרא! זמן שמו"ת לפרשת וזאת הברכה ולפרשת בראשית לפי הכללים הנ"ל, ברור שמעיקר הדין זמן קריאת שמו"ת של פרשת וזאת הברכה מתחיל מזמן מנחה בשבת או לכל המאוחר, ביום ראשון שבו מתחילים לקרוא פרשת וזאת הברכה — גם אם זמן זה הוא כשבועיים לפני שמחת תורה, כפי שאירע השנה שנת תשע"ב, שיוה"כ חל בשבת.
17| בך לא נוהגים מנהג ביזיון, ואילו בי כן! וגם שאלה זו תלויה בחקירה הנ"ל, דאם צריך לקרוא ג' פעמים מסתבר כדברי הערוך השלחן דאם אין לו תרגום מדוע יקרא מקרא, אבל אם אין קריאת התרגום אלא לתוספת הבנה מסתבר כדמשמע מלשון המשנ"ב דלעולם אינו מצווה לקרוא ג"פ מקרא | On the week of a wedding you read the regular haftara, and not 'I will surely rejoice |
|---|---|
| וא"כ לדרך הראשונה אין מצוה זו נוהגת ביו"ט דהלא פרשיות אלה נקראות על ידו כל פרשה בעתה ובזמנה, אבל לשיטת ר"ח מסתבר דגם ביו"ט נאמרה הלכה זו | בשאלת המועד הראוי לקרוא את הפרשיות שנים מקרא ואחד תרגום, נאמר שם: "ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר" |