| ובתשובות והנהגות כתב 8ב שבמוצאי יום הכיפורים שתקנו את ברכת הנר כדי שידעו שביום כיפור נאסרה הבערה, וגם נשים בכלל זה, חייבות גם כן בברכת הנר | אף לדעת ראשונים אחרים, המובאים ב, אין חובת ההבדלה אלא |
|---|---|
| שו"ע סי' חצ"ר סעי' ט"ו | ואפילו אם ימתין המבדיל עד שיסיימו לברך — אין לעשות כן, משום שבברכת המבדיל לרבים מתקיימים דברי שלמה המלך ע"ה: "ברב עם הדרת מלך |
ועל כן, נר שהדליקו ישראל באיסור בשבת — אין מברכים עליו במוצאי שבת.
16| כה"ח סי' חצ"ר ס"ק ס"ח-ס"ט | כאשר מוצאי שבת חל ב, אומרים נוסח מיוחד המתחיל ב"ותודעינו" |
|---|---|
| אמנם, בדיעבד כשאין לו אש ממש — יכול לברך על נורת חשמל שרואים את חוטי הלהט שבתוכה, משום שיש אומרים שמותר לברך ברכת "הנר" על נורת חשמל שקופה | לפי חז"ל במוצאי שבת הראשונה, אחרי הגירוש מגן עדן, ה' גילה לאדם את האש |
עיין בית יוסף שם משם הירושלמי והרא"ש, וכ"כ הכה"ח בס"ק ל"ב בשם ערך השולחן ע"פ דברי השטמ"ק בשם רבו.
| כגון נר שהבעירו בשבת באיסור ובא להבדיל זמן רב אחרי מוצאי שבת, כך שהלהבה הבוערת אינה אותה להבה שהובערה באיסור אלא להבה שהתווספה תוך זמן בעירת הנר | לכאורה מצד האיסור לברך על נר המכוסה בזכוכית, אין בנורה בעיה, שהרי אין אפשרות להוציא את חוט הלהט אל מחוץ לזכוכית, והנורה כולה נחשבת חלק מהאש |
|---|---|
| ולהלכה — אין לברך לכתחילה על אור החשמל, כיון שהזכוכית מפסקת בעד השלהבת | ורבינו יונה כתב שבציפורנים יש סימן ברכה, כיון שהן פרות ורבות לעולם |