לה נגיש ברב אידיליה זר ענק של פטרוזיליה, וברגש לה נשיר כולנו יחד: אנחנו אותך אוהבים, עדה, עדה | שמחה על כך שנחשפתי אל אלתרמן ועל כך שאני חוקרת על אודותיו |
---|---|
מבחינה פיזיקלית, וגם מבחינה תדמיתית ופיוטית | כנראה גם רצה להימנע מגודש של שלושה למ"דים רצופים, "תפיל עלֶה לי", הקשה מעט להגייה ופוגם במוגזמותו בטבעיות של השורה |
בנוסף חווית היצירה עשויה להיות ייחודית כמו ניטשה שכתב ספר לכולם ולאף אחד | אתר זה נועד לשמש מקום מפגש לאוהבי אלתרמן, להביא בפניהם את המחקרים על יצירתו שנעשו במשך השנים, וכן פרטים ביוגרפיים |
---|---|
בבית האחרון אלתרמן רואה מה קורה לעירו המטפורית האהובה — הניכור הטכנולוגי, המכאניות "לקול התוף", "ערי מסחר חרשות וכואבות", "מבין המרכבות" | אך טבעי, אצל קונסטרוקטור מתוחכם וקפדן כמו אלתרמן, שגם השיר הראשון פגישה לאין קץ יציג קונסטרוקציה דומה |
והוא עושה כך לא מרצונו החופשי "גופי סחרחר, אובד ידיים" , אלא לפי ציווי האלוהים, ומביא לעוללי השירה לשירים מתק מפרי עטו "שקדים וצימוקים".