| את פרי גנך את תבקשי מי לך יאמר ומי לך ישיב מר כאבך רודפים הימים נותרת לבדך רוצה להאמין שהנה קרבה אותה השעה שבה הבטיח לשוב בחזרה, שהנה קרבה אותה השעה שבה הבטיח לשוב ולא שב הבית האחרון פרי גנך הוא שכתב והלחין ב- | המילה "תוגה" "בדומיה עוטפת התוגה, ובליבך נותרה המשאלה" נלקחה בספר יא: "בֵּן חָכָם, יְשַׂמַּח-אָב; וּבֵן כְּסִיל, תּוּגַת אִמּוֹ" |
|---|---|
| רועה, שעבד איתה על האלבום, אמר לה שיש לו שיר שמאוד יקר ללבו, סיפר לה על מהותו, והבהיר לה כי הוא מוכן לתת לה אותו רק בתנאי שהביצוע שלה ירגש אותו עד דמעות, ואם לא - השיר לא יהיה שלה | לחן השיר משלב, על פי מבקר המוזיקה , בין מזרח ומערב: "יוני רועה |
ה המוצלח הוביל את השניים לאולפן ההקלטה, והפך לביצוע המוכר ביותר של השיר.
| ביצועים נוספים היו של רועה עצמו, ולהקת | את פרי גנך את תבקשי מי לך יאמר ומי לך ישיב מר כאבך רודפים הימים נותרת לבדך רוצה להאמין שהנה קרבה אותה השעה שבה הבטיח לשוב בחזרה |
|---|---|
| שיר שנכנס ללא ספק למדור הקלאסיקה של השיר הישראלי" | באחת מהופעותיה ביקש ממנה הזמר לשיר איתה את "פרי גנך" |