| הנוף הקדום הזה הולך ונעלם, קניונים וכבישים נמתחים עליו ללא רחם, אבל הוא לפחות ממשיך לחיות ולהדהד בשירים של מאיר אריאל, כמו ב"שיר תת מודע זמני", שיר אהבה מופלא למרחב הארץ- ישראלי, שכתוב בשפה חיה ונושמת, עכשווית צה"לית ומקראית: "עולה נגמ"ש על קו רקיע, ומתנמנמת הדובה, על בטן מלאה קליע, הו ארץ ארץ עקובה | הבית הראשון מציג את ההווה הרועש, לעומת התקופה בה הנמען היה בין החיים |
|---|---|
| המראיין דיבר איתנו בחצר אחורית קטנה ליד חדר החזרות | דלג לתפריט - התחל ניווט מתפריט האתר הראשי |
אם נתקלתם בבעיית נגישות כלשהי באתר אנא פנו אלינו במייל ניווט בעזרת מקלדת ניתן לנווט ולהשתמש באתר באמצעות מקלדת בלבד.
20| ומשתלחות ריבוא עיניים, חייתו מדבר חייתו אדם, ואין מותח קו ביניים, ואין מבדיל בין דם לדם | בנוסף, מוזכרת בשיר המושבה שהייתה מקום מגוריו האחרון של אריאל, והוזכרה בשירו "ילדתי שלי" |
|---|---|
| להקטנת הטקסט באתר: השתמש במקשים CTRL — | בדרך כלל זה קרה במופעי התנדבות ,כמו באותו ליל קיץ חם ומבושם בגליל המערבי, על יד הכפר הערבי שייך דנון, בערב התנגדות לתכנית לבנות איזור תעשייה מעל מאגר מי השתייה של הכפר |