אמר ליה יהיבנא לך דמי כולה סעודתיך! There is a story about a certain man in Jerusalem who made a feast והגורם האחרון כאן בסיפור - ר' זכריה בן אבקולס שמואשם על ידי ר' יוחנן על 'ענוותנות' שאינה במקום
נאמר איפוא, שאשמתו של זכריה בן אבקולס, הקשיית הלב שלו, היא באמת חוסר היכולת לחשוב אחרת, לחשוב "מחוץ לקופסה"

על קמצא ובר קמצא ומה שביניהם

The host said to him: No, you must leave.

28
קמצא ובר קמצא
The next day came and he did not sacrifice them
'אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים': עיון בגרסאות שונות לסיפור
לא היה מתאים יותר לדבר על הססנותו או אולי עקשנותו? בר קמצא עצמו, שפעל אמנם מתוך עלבונו, אבל המיט אסון על כל היהודים בארץ
אגדות החורבן
לאחר סיום האגדות, בדף נ"ח ע"א, חוזר התלמוד לעסוק בסוגיית "הלוקח מן הסיקריקון"
יש דברים שעושים אם לא רוצים שהמקדש והעיר ייחרבו, גם אם הם מאד לא נעימים במילותיהם המדוייקות הם הגדירו בקצרה ובחדות את הבעיה - "על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים" - בגלל התופעה השלילית שלכל אדם יש מין קמצא ובר קמצא משלו- שונא, אותו הוא מתעב ומוכן לעשות הכול כדי לפגוע בו ולהרע לו, ואוהב שאיתו הוא כורת ברית ואולי גם זה - רק כדי להילחם יחד בשני
כמפורש פרק ×”× ×–×§×™×Ÿ גיטין × ×” ×¢"ב- × ×• ×¢"א בעובדא דקמצא ובר קמצא, שהוא היה תחילת החורבן, עיין שם בלימוד זה נשווה בין שלוש גרסאות שונות לסיפור: הגרסה המעובדת לילדים מ'כה עשו חכמינו'; הסיפור המקורי ממסכת גיטין בבבלי; וגרסה נוספת המופיעה באיכה רבה

על קמצא ובר קמצא ומה שביניהם

Bar Kamtza said to him: Since I have already come, let me stay and I will give you money for whatever I eat and drink.

10
קמצא ובר
יהודי עשיר אחד, מֵעשִירֵי יְרוּשָלַיִם, קָרא אליו אֶת מְשָרתוֹ ואמר לו: "בַּשבוע הבּא אֶערוֹך סעודה גדולה
קמצא ובר קמצא
בדרך לירושלים פצע בר קמצא את העגל בכדי שהכוהנים לא יקבלו את הקרבן שהינו בעל מום
13. אגדות החורבן
מהסיפור עולות מספר משמעויות ×œ×©× ××ª ×—×™× × והמסר ×œ×™×ž×™× ×• הוא שכל אחד יכול לעשות את התיקון ×”× ×“×¨×© על ×ž× ×ª שהחברה תהיה טובה יותר