| ומסיימת התוספתא "ובלבד שיתנו לו במתנה גמורה", ולא תהיה זו מכירה על תנאי מלכתחילה | עם זאת, ישנן כמה פעולות מקובלות שבאמצעותן נהוג לבער את החמץ: בדיקת חמץ, ביטול חמץ, ביעור שריפת חמץ, ומכירת חמץ |
|---|---|
| מכיוון שבימים עברו היו כאלה שחלקו על עצם ענין המכירה, היו חסידים שהיו מוכרים בדווקא חמץ ממש, להראות שהמכירה הינה מכירה, וכן מסופר על שהיה עושה הבדלה כל מוצאי חג הפסח על בירה, על מנת לפרסם שהוא סומך על מכירת החמץ שלו | ב"ש סוברים שמותר רק באופן שהנכרי יְכַלֶה את החמץ עד עת התקדש החג, ואילו ב"ה מתירים למכור כל זמן שמותר לאכול |
היו שטענו שלא ייתכן שאיסור הקטניות יהיה חמור מאיסור של סתם ועל כן אין להחמיר בתוצרי קטניות שלא באו במגע עם מים.
3| בדורות האחרונים נהגו לעשות מכירה כללית, כאשר בני העיר מייפים את כוחו של הרב למכור את חמצם לגוי | נהגו לומר את נוסח הביטול בפה, כאשר הנוסח המודפס ב כתוב ב, אך יש לאומרו ב שאותה מבינים, אחרת הביטול אינו מועיל, שכן עניינו הוא הכוונה בלב להפקרתו וביטולו, ולא אמירתו בפה |
|---|---|
| הרב טען שמדובר בחשש מופרך, שכן גם "משהו" צריך להיות בכמות בעלת משמעות ולא בשיעור המזערי של חמץ בכנרת | על כן יש חובה בלילה שאחרי שבין יום ליום בתחילת הלילה, לבצע |
בעדות מסוימות בעיקר אצל יהודי אירופה ויהודי מרוקו הורחב איסור האכילה גם למיני , , וכו' , ולכן מופיעה על חלק מהמוצרים התווית "כשר לפסח לאוכלי קטניות בלבד", שבאה לציין שיש מרכיב של קטניות במוצר.
2