| הרב ופסי הכוזרי הוא סמל לקשיחות ולאטימות של הממסד הרבני, ושניהם משמשים כחיילים במאבק אידאולוגי | ביטוי מפורסם המבוסס על מטלה זו הוא הביטוי "מדקדק על קוצו של יוד", שפירושו שסופר הסת"ם נדרש לדקדק עד לפרט הקטן ביותר, שהוא התג היחיד של האות אחת מאותיות חי"ה בד"ק |
|---|---|
| לאחר שלא הצליח הבעל למצוא פרנסה יצא אל מדינות הים, ותוך זמן קצר נעלמו עקבותיו | הזוג המאוהב חיכה בהתרגשות להינשא לאחר אישור הגט על ידי רב העיר, רב ופסי הכוזרי, אלא שזה פסל את הגט בגלל יוד אחת קטנה שלא הופיעה בשמו של הבעל, והזוג נאלץ להיפרד |
דוגמה נוספת לבוטות הקשה של יל"ג בשימוש בטקטס מקראי: כאשר מתואר בחור הישיבה ה"עלוב" שנישא לבת-שוע היפהפייה כותב יל"ג: אֶת הִלֵּל בֶּן עַבְדּוֹן זֶה מִפִּרְעָתוֹן הִבְהִילוּ בְּיוֹם הַחֻפָּה מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת, וַיִּפְתַּח הַחַזָּן אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתַּעַן אַחֲרָיו: הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת.
| וכך עושה יל"ג לאורך כל הפואמה כמעט | עמד על כך שריז"ש דווקא לא היה מן המחמירים שבין הרבנים; לטענתו האיבה הגדולה שרחש יל"ג לרב, טמונה באחד ממכתבי התגובה הקשים למאמרו "בזכותן של רבנים" |
|---|---|
| עיקר המחאה בשיר מופנה כנגד פסילת הגט "על קוצו של יוד", אך לא פחות חשובה היא המחאה נגד היהודייה מכל הזכויות שניתנות לגבר: חוסר חינוכה ושכלולה, השידוכים בגיל צעיר, כפיית השידוך על הנערה, בחירת בעל ללא כל כישורים מתאימים לחיי מעשה, ה של החברה, מצבה העגום של העגונה, אטימותו של הממסד הרבני וכדומה | כאם קריאה היא משמשת כחיריק, כאות ב האנגלית Sing, לעיתים כצירי למשל במילה "היכל" וגם לתנועת A כמו במילים "בגדיו", "סתיו" או "עכשיו" |
יל"ג איננו רק סאטיריקן טוב, כפי שנהוג לחשוב, טוען , הוא גם משורר טוב.