נמסר דיווח על הלחצים מול השלטון הבריטי להקמת בית מטבחיים עירוני ובמקביל נמסר על מקומות אחדים בהם עתיד מתחם זה לקום מסתבר שבעת הקמת בית המטבחיים החדש, מפקדי ההגנה ופרנסי העיר ראו בכל הזדמנות לבנות סליק חדש למרכז ההגנה, במרתפי הבניין המרכזי
תל אביב בית המטבחיים - או הסליק הסודי מאת אילן שחורי בפינת רחוב הורקנוס ויהושע בן נון 71 בצפון הישן של תל אביב, מתפרש כיום אחד הגנים הלא כ"כ ידועים בעיר שלושה חודשים מאוחר יותר ב 10

תל אביב בית המטבחיים

לקראת אמצע 1930 התקבל האישור המיוחל מהבריטים בעיקר לאור טענתו של דיזנגוף כי לא ניתן יהיה להשאיר את 40 אלף תושבי ת"א ללא שחיטה כשרה לאחר שליפו סירבו בתוקף לחזור.

30
תל אביב בית המטבחיים
עד מאורעות אוגוסט 1929, הידועות כמאורעות תרפ"ט, התנהלה השחיטה הווטרינרית של תל אביב, בבית המטבחיים שהיה בבעלותה של עיריית יפו
תל אביב בית המטבחיים
כיום בצדו הצפוני של גן ברנדר, ניתן עדיין לראות שריד בודד של בית המטבחיים הישן, מגדל המים המקומי, שכיום משמש מחסן של המחלקה הווטרינרית בעיריית ת"א
תל אביב בית המטבחיים
ת"א הלכה והתפשטה צפונה ובית המטבחיים הפך למטרד גדול לתושבי צפון העיר
סדרת הפרעות הקשה שהחלה ביפו ב-23 באוגוסט 1929 מנעה מתושבי ת"א להגיע לבית המטבחיים ביפו ומאיר דיזנגוף הורה יומיים לאחר מכן ב-25 באוגוסט 1929 להקים בית מטבחים זמני, בחצר בית החרושת לעיבוד עורות של האחים לבקוביץ בשכונת מחלול זאת כדי להקל על ניקוז הפסולת מארבעת חלקי הגבעה
במקביל פנה דיזנגוף לשלטונות הבריטים בדרישה להעניק לעירייה רישיון להקים בית מטבחיים משלה, אך ניתקל בסירוב עיקש

תל אביב בית המטבחיים

.

תל אביב בית המטבחיים
אחת ההצעות הייתה להקים את בית המטבחים ליד שפת הים, כדי שהפסולת תושלך מיד לים
תל אביב בית המטבחיים
מעל 140 קצבים עבדו במקום, פרט סוחרי הבהמות ועור, פושטי העורות, פועלי הנקיון וכמובן צוות ההנהלה בראשותו של הווטרינר העירוני של אז ד"ר א
תל אביב בית המטבחיים
דירה לשומר, מגדל מים הניצב עד היום ובור לזבל