בברכת מעין שלוש, לא מזכירים על הניסים בשנה העברית הרגילה יש 12 חודשים שנה פשוטה , אך אחת לשנתיים-שלוש שבע שנים במחזור בן 19 שנה חלה - שנה בת 13 חודשים
אם במהלך היום ה-30 בחודש התקבלה על ידי עדות על ראיית סהר הירח של החודש החדש בסוף יום האתמול, נקבע היום ה-30 כ הבא לכן מאוד מומלץ, שכל המשפחה תדליק את הנרות ביחד

חנוכה

חודש סינודי מסוים עשוי להיות ארוך מהממוצע ב-7 שעות ו-12 דקות לכל היותר או קצר מהממוצע ב-6 שעות ורבע לכל היותר אורכו בין 29.

11
חנוכה
בטור השישי מופיע סוג השנה והטור האחרון משמאל מציין את השכיחות של הקביעות
זמני היום
יש הסבורים שגם בזמן שנהגו לקדש את החודש על פי הראייה, בית הדין היה משתדל למנוע מצב בו ראש השנה חל בימים רביעי ושישי , וקביעת הכלל בלוח המחושב רק קיבעה נוהג קדום זה והוסיפה עליו את הדחיה מיום ראשון
זמני היום
ההשפעה הדרמטית ביותר על לוח השנה העברי הייתה בתקופת : נשאלו מן הלוח הבבלי שמות החודשים, ועקרונות חישוב שונים שמשמשים עד היום
ניתן אם כן, לבדוק האם שנה מסוימת היא שנה מעוברת על ידי מציאת ה בחלוקת ערך השנה ב-19 ובדיקה האם היא שווה לאחד מהמספרים הבאים: 0, 3, 6, 8, 11, 14, או 17 מקובל לציין פרק זמן זה באותיות: כ"ט י"ב תשצ"ג
מדוע חוגגים את חג החנוכה הרמב''ם בהלכות חנוכה ג, א — ג , מנה שלוש סיבות לכך שחוגגים את חנוכה: סיבה ראשונה, אפשרות לקיים מחדש את המצוות בחופשיות, דבר שלא היה אפשרי בזמן שלטון היוונים בשנת פורסם קטע עם כללי לוח מגניזת קהיר המעיד על כך שבתחילת תקופת הגאונים עדיין היה חל ראש השנה ביום ראשון וכן כללי מילוי וחיסור החודשים חשוון וכסלו היו שונים חיזוק להנחה שהלל נשיאה הוא שהנהיג את חשבונות הלוח באופן בלעדי באמצע לספירה, עולה מכך שבתקופה זו נוצרה עילה לקביעת החשבונות עקב התחזקות ה

הלוח העברי

חשבונותיו של הלל נשיאה מתאמים למעשה בין שלושה מחזורי זמן: מחזור החודשי שמקביל להשתנות צורת הירח ומסלולו עד לחזרתו לצורה ולמסלול המקורי, מחזור השנתי שמקביל להשתנות אורכי היום והלילה, כלומר לארבע , ומחזור ה - שישה ימי עבודה ויום מנוחה.

24
חנוכה
הלוח העברי משמש את הציבור היהודי לקביעת ימי , , לאמירת ה, לקביעת מועדי חתונה לימים שאין בהם מניעה לכך וימי זיכרון אישיים וציבוריים
זמני היום
בני עדות המזרח לעומת זאת, פוסקים כדעת השולחן ערוך, שרק בעל הבית מדליק עבור כל בני המשפחה
זמני היום
מולד תשרי בשנת ד'תרפ"ד חל בשבת, 18 שעות ו-237 חלקים
את ברכת שהחיינו לא מברכים, כי ברכה זו מברכים על מצווה חדשה, וביום השני אין כבר חידוש בהדלקת הנר הפעם האחרונה הייתה בשנת והבאה תהיה בשנת ו'י"ג
ברבות השנים, גברה דעתו של רס"ג על דעת בן-מאיר ונותרה היחידה שלפיה נהגו ונוהגים כל קהילות ישראל בתפוצות לכוון את לוח השנה שלהם כיוון שמספר הימים בחודש חייב להיות שלם, נקבע שהחודש העברי יכיל 29 ימים או 30 ימים

חנוכה

פעמים רבות נהוג להשמיט את מניין האלפים, שהרי ברור, לפי ההקשר, באיזה אלף מדובר.

3
הלוח העברי
ב מובאים תאורים של הלכות ומנהגים שנועדו לעודד את הציבור להגיע לבית הדין ולהעיד על ראיית הירח החדש, בעדות שנקראה "עדות החודש"
חנוכה
בלוח העברי הקבוע נקבע שבכל מחזור של 19 שנים יהיו 235 חודשים, 7 חודשים יותר משיש ב-19 שנים של 12 חודשים
הלוח העברי
אבל לדעת הרבה מה חשבון היובלות עדיין קיים