כך, מסכינים הגברים בחלק מהסיפורים לשמש את האישה כמשרתים; משרתים אשר טומנים בחובם תקווה סמויה להתחכך לפחות בקרבה לאישה
מכיוון שמעמדו בבית נחות, הן בפני אשתו וכמובן בפני בתו פוגרה, לא נותר לו אלא להילחם על כבודו בהשפלות בלתי-פוסקות של חפץ ובניסיונותיו להדגיש את היותו המציק הגדול לחפץ והאחראי הראשי לקפיצתו מהגג תמונה 17: אדש וחנה מודיעים לחפץ על אירוסיהם

אשכבה חנוך לוין

היא מלצרית בבית-קפה ומזוהה עם המקצוע.

12
הילד חולם
ואכן, בהפקת האופרה ב-2010, לחיילים ישנם מדים שחורים שיכולים להיות חלק מכל צבא, מושל האי שלא מקבל את הפליטים מסתובב עם חליפה ו, ומלווה ב שנראה כמו ישראלי
חנוך לוין
הוא משפיל את חנה בכך שמזמין את שירותיה כמלצרית באירוע הקפיצה מהגג
ניתוח יצירות ספרותיות/חנוך לוין/חפץ
הוא מתחייב להשתגע, להיות סמרטוט כל חייו ובלבד שיאפשרו לו להמשיך ולהתקיים, אבל תהליך ההרס לא יכול להיעצר
מותו של הילד הופך באופרה לקתארסיס של התעלות, שכן זהו כוחה של היצירה האמנותית, שהיא מתעלה בסופו של דבר מעבר ל"מותה" שלה או של גיבוריה הוא עד לגדולתה, אותה הוא מתאר בהתלהבות רבה
במסגרת לימודיו בבית ספר זה השתתף בחוג דרמטי, ושיחק במחזה "מיכל בת שאול" של היחידה בעלת השם הנורמלי — רמז להיותה מציאותית משאר הדמויות

חנוך לוין

זה הרבה יותר מרגש, פשוט, אני באמת לא יודע למה.

הילד חולם
תמונה 1: טיגלך משפיל את חפץ ומעליב אותו
אשכבה חנוך לוין
לוין טען לחוסר משמעות של הקיום האנושי וגם כאן הוא מעביר מסר זה, ואולם במחזה זה ניכרת החמלה הרבה שלו כלפי בן-האדם, אם צעיר ואם מבוגר, אשר עובר מסלול חיים כלשהו ומסיים אותו כמו שהתחילו — עירום ועריה, תרתי משמע
חנוך לוין
הוא נלחם על כל פירור תשומת לב שלה, אף במחיר של עימותים עם כלמנסע