הפסוק המספר על כך הוא דוגמה מדהימה לסוד הצמצום של הכתיבה המקראית: "מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי, פְצָעוּנִי, נָשְׂאוּ אֶת-רְדִידִי מֵעָלַי" אורלוגין, חוב׳ 8 מאי 1953 , עמ׳ 216—222
מסכת, חוב׳ ד תשס״ו 2005 , עמ׳ 113—132 מים מדליָו: כתב-עת אקדמי ליהדות ולחינוך, כרך 27 תשע״ו 2016 , עמ׳ 77 —97

חיים נחמן ביאליק

כארבע שנים התלבט בין שירה למסחר עד שהתמוטטו עסקיו.

יפים הלילות בכנען (לחן עממי ערבי)
ביאליק מסרוֹ בהמלצתם לי״ח רבניצקי, וזה פרסם אותו ב-1892 בקובץ ״פרדס״ שערך
מילים לשיר היא יושבה לחלון
השירה מאין תמצא : על עיונים בשירתו המוקדמת של ביאליק
הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן / חיים נחמן ביאליק
בצרון, כרך ו׳, חוב׳ 23 אלול תשמ״ד , עמ׳ 10—20
ביאליק ומבחר תרגומיו תל-אביב : דביר, תרפ״ו 4 כר׳ הדואר, שנה 44, גל׳ ל״ו, כ״ז באלול תשכ״ד, 4 בספטמבר 1964 , עמ׳ 663—665
ביאליק - משורר העלומים והתלמידים קול קורא של ביאליק על החינוך העברי באמריקה

יפים הלילות בכנען (לחן עממי ערבי)

הוא שינה את פני הפואמה העברית בהמירו את הדגם המסורתי של שיר-עלילה דרמטי בדגם חדש של שיר תיאורי הממוקד בהתבוננות סטאטית-מחזורית באובייקט חידתי ״מֵתֵי מִדְבָּר״, ״הַבְּרֵכָה״.

8
על חומותייך
מורשת ישראל: כתב-עת ליהדות, לציונות ולארץ-ישראל, גל׳ 13 אדר ב׳ תשע״ו, מארס 2016 , עמ׳ 87—99
יפים הלילות בכנען (לחן עממי ערבי)
שברי מציאות והחלל האלוהי: משא ההרגה של ביאליק: בין תיעוד לשירה
הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן / חיים נחמן ביאליק
עד מהרה נעשה לדמות המרכזית בחיי הציבור והתרבות בתל-אביב וביישוב העברי כולו