| וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה וְהוּא נִסִּי וּמָנוּסִי מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא וְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָה בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא בְּמִקְדָשׁוֹ תָּגֵל נַפְשִׁי מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא | האם כל התהליך המופלא של בריאת כל היצורים יש מאין נעשה רק כדי להראות את מלכותו או את יכולתו של הבורא, ואחר שהושגה המטרה חוזר הכל לאין? בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא: לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצו כּל |
|---|---|
| אולם דווקא על רקע זה יש נשאלת השאלה: סידור התפילה מעולם לא ננעל בפני תוספות חדשות, אך רובו ככולו סודר בתקופת גאוני בבל על בסיס קטעים תנ"כיים וקטעים נוספים מתקופת המשנה והתלמוד | אולם דווקא על רקע זה יש נשאלת השאלה: סידור התפילה מעולם לא ננעל בפני תוספות חדשות, אך רובו ככולו סודר בתקופת גאוני בבל על בסיס קטעים תנ"כיים וקטעים נוספים מתקופת המשנה והתלמוד |
כפי שהוזכר בפתיחה, הפיוט "אדון עולם" תפס מקום של קבע בסידורי התפילה של רובן המוחלט של קהילות ישראל ומהווה מעין "קונצנזוס" על רקע הבדלי הנוסח בין סידורי התפילה של העדות השונות.
17| ה' לִי וְלא אִירָא: "אדון עולם" הוא פיוט המופיע בסידורי התפילה של רבות מקהילות ישראל, כעין הקדמה לתפילת שחרית | לחנו של חיטמן זכה למעמד קאנוני כמעט ולמקום של כבוד לצד הלחנים המסורתיים |
|---|---|
| ייתכן שמחבר הפיוט ייעד את שירו דווקא לקראת השינה, כפי שאפשר ללמוד מן המלים החותמות את הפיוט - בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה מלים הנאמרות גם כחלק מתפילת קריאת שמע שלפני השינה |