| הסיפור תם אך לא נשלם במילות השיר אותו כתב חברו של מוטי למוצב, דאוד, הלוחם ששב ותלה את דגל ישראל המרוט והמרוטש על ראש המוצב לאחר כל הפגזה: "…היינו קבוצת חיילים בתוך עמדות אי-שם אמרתי למוטי המפקד שכאן יישפך המון דם ביום הנפלאם אלינו דוהר בלילה הכל כבר היה בוער כך במשך חמש יממות רצופות ארוכות עלינו נוחתים פגזים, מטוסי קרב ופצצות מוצב בודפסט, מוצב בודפסט אתה היית איתן מוצב בודפסט, מוצב בודפסט חרוט בליבי לעולם מוצב בודפסט לא נכנע את חיי קיבלתי שם מתנה אנחנו קבוצת חיילים פשוטים בחולות סיני עד צוואר קבורים בתוך בונקרים נידחים בקצה העולם עוצרים בגופנו את הצבא המצרי הרם דמעות לא יועילו מילים לא יגידו הכל מסביבנו נחרב, כלום לא נותר חברים אינם, נטמנו בעפר רק מוטי המפקד וקומץ גברים עדיין עומדים, לוחמים ושותקים מדוע לא אמרו לנו שכאן יהיה קרב דמים? מוצב "בודפסט" ובראשו מפקדו העקשני לא הוכרעו, ומנעו את זרימת הכוחות המצריים, בציר שעליו שלטו עד סוף המלחמה | הוקמה ועדת חקירה ממלכתית — ועדת אגרנט, אשר חקרה את מחדלי המלחמה |
|---|---|
| בצנחנים עבר אשכנזי מסלול הכשרה כ, ו | במהלך ששת הימים הראשונים של המלחמה לחם יחד עם חייליו, ועם שני בלבד מגדוד 9 שנשלחו לסייע |
מדוע נטשונו אלה שישבו בחלונות הגבוהים? אשכנזי, שהתנגד נחרצות למהלך זה, פרש מהתנועה.
17| משהושם דגש על ה"עוינות ל", פרש אשכנזי באזהרה כי מדובר ב"כישלון מובנה מראש" | מתוך פלוגה ג' שאליה השתייך מעוז "בודפסט", נפלו שלושים ושניים חיילים וחלק נשבו, אף לא אחד מהם מהמעוז עליו פיקד אשכנזי |
|---|---|
| והם שקראו להתפטרות הממשלה שהייתה אחראית למותם המיותר של מאות החיילים במלחמה זו | רא"ל במילואים והרמטכ"ל ה-19 של צה"ל, ומנכ"ל משרד הביטחון |
| תנועת המחאה, שלמעשה הורכבה ממספר תנועות עם סדר-יום שונה, דעכה לאטה עד היעלמותה באוגוסט 1974, ארבעה חודשים לאחר התפטרותה של גולדה מאיר | קבוצה זו כינתה עצמה בהמשך "" |
|---|---|
| בראשית העשור הבא, התגייס אשכנזי יחד עם סטודנטים נוספים, לסיוע לקבוצת צעירים משכונת בירושלים במאבקם לשוויון | ב- רץ לבחירות לכנסת ה-21 במפלגת |