| אבל חכמים עשו סייג לדבר, וקבעו את זמנה עד חצות הלילה, כדי שלא ידחה אדם את קריאת שמע ולבסוף ישקע בשינה ויפסידנה | לדבריהם, ההבנה בדברי הרי"ף שאינה שכיון שקיבל על עצמו תפילה ספציפית זו כחובה, אלא שקיבל על עצמו תפילת ערבית בכללות כחובה: אדם שהתפלל תפילת ערבית בעבר, או לפחות הרגיל להתפלל תפילת ערבית, מקבל על עצמו את תפילת ערבית כתפילת חובה, וחייב להתפלל תפילת ערבית בכל יום |
|---|---|
| השאלה מתי הוא צאה"כ בוודאות | וְאִמְרוּ אָמֵן: עושה שָׁלום בעשי"ת הַשָּׁלום בִּמְרומָיו הוּא יַעֲשה שָׁלום עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: חזן: בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְברָךְ: קו"ח: בָּרוּךְ ה' הַמְברָךְ לְעולָם וָעֶד: אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאם וּמִשּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא: עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר |
| על דרך זו מבואר בסמ"ג מצווה יט, בשם הלכות גדולות : "דמה שהוא רשות, הני מילי כשאינו רוצה להתפלל כלל, אבל אם התפלל אותה קבלה עליו, ודינה כתפילת חובה שאם טעה בה חוזר" | נציין כאן את הכוונה בקצרה: "" האמן ישראל ש"ה'" אדון כל, היה, הווה ויהיה שהוא "אלקינו" תקיף, בעל היכולת ובעל הכוחות כולם , הוא "ה'" אדון כל, היה, הווה ויהיה "אחד" יחיד בעולמו ומושל בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם |
|---|---|
| עוד ביארו התוספות שם, וכן בר' יונה דף ב, ב מדפי הרי"ף, ד"ה ויש שעניין אמירת 'ברוך ה' לעולם' הנהוג בחו"ל הוא שפסוקים אלו באים במקום תפילת שמו"ע במקום שאין מתפללים כי תפילת ערבית רשות , ולכן לא נקרא הפסק | שֶׁלּא שם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגורָלֵנוּ כְּכָל הֲמונָם: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וְרִיק וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לא יושִׁיעַ: וַאֲנַחְנוּ כּורְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמודִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא: שֶׁהוּא נוטֶה שָׁמַיִם וְיוסֵד אָרֶץ |
| ובמקום הדחק כגון שהוא מלמד תורה לאחרים וכה"ג אפשר דיכול לסמוך על שיטת הרא"ש לאחר עד אחרי חצות וכן משמע במגן גבורים" | ודין זה הוא אפילו אם לא קרא ק"ש קודם חצות במזיד |
|---|---|
| לאחר ברכת מעין שבע אומר הש"ץ קדיש תתקבל |
כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אַתָּה.